רעייתי שרה ואני הגענו לבית החולים בילינסון ופגשנו את יקירינו שחזרו הביתה - אבינתן אור, אלון אהל, גיא גלבוע-דלאל, אביתר דוד ואיתן מור.

כולנו התרגשנו לראותם. עם ישראל חיכה להם. המשפחות הנפלאות שלהם לא ויתרו לרגע, וגם אנחנו לא. המשימה שלנו טרם הושלמה. נחזיר גם את החללים, ולא נוותר על אף אחד.

היום כולנו מרכינים ראש לזכר גיבורי ישראל, הבנים והבנות שנתנו את חייהם כדי שנהיה כאן.

שרה ואני מחבקים את משפחות השכול ואת משפחות החטופים, אלה ששבו ואלה שנשיב הביתה. אנחנו מחויבים להשיב את כולם, עד האחרון שבהם.
בני ובנות עמנו שנפלו, מכל העדות והמגזרים, הם היסודות שעליהם עומדת מדינת ישראל. בזכותם אנחנו כאן.

הטבח ב־7 באוקטובר היה רצח מפלצתי. אויבינו רצו להשמיד אותנו, אך הם נתקלו בקיר הפלדה של עם ישראל. קמנו כאיש אחד, נלחמנו בעוז – וננצח.
ישראל עומדת בחזית המאבק בין חושך לאור, בין ברבריות לאנושיות. לוחמינו הם חומת המגן של הציוויליזציה כולה.
נמשיך להילחם ברוע, נמשיך לבנות, ונמשיך להבטיח את עתידנו כאן – בארץ ישראל, לעד.