מזכירה לכולם
יום שבת הוא היום האחרון של פסטיבל אנימיקס לקריקטורה וקומיקס.
חגיגה של אמנות.
אהיה שם שישי-שבת.
בואו להתרשם מהתערוכה של סעד ג'לאל על זכויות נשים במרוקו.
סינמטק תל אביב

ירי בחתונות?
עבור רבים מאיתנו, ירי הוא הדבר האחרון שמתקשר לחגיגה.
אבל בחברות מסוימות במזרח התיכון הוא דווקא מזוהה עם שמחה -
בחתונות, בלידות, בהצלחה בבחינות ואפילו בניצחון בבחירות.
מאחורי המנהג הזה מסתתרים כבוד, גבריות, כוח ומסורת עתיקה.

אבל לפעמים מספיק כדור אחד כדי שה"פַרַח" فرح יהפוך ל"תַרַח" ترح - והשמחה תהפוך לאבל.
ולמה כל כך קשה להפסיק את המנהג הזה שעלול לעלות בחיי אדם?

https://www.youtube.com/shorts/vfoZ-BVzlEo

שבוע טוב❤️
עידית בר
הרצאות על העולם הערבי והמוסלמי

סרטון מדליק🔥
ההומור המצרי על מנהגי אבלות וניחום אבלים אצל הערבים לעומת אצל הזרים😄
הם טובים בלצחוק על המנהגים והמסורות של עצמם לפעמים...
עידית בר
הרצאות על העולם הערבי והמוסלמי
כל הפרטים כאן:
https://linktr.ee/idit.aravit

הסכם מכה – ברית אמיתית או בלוף?
ביום שישי חתמו במכה שלושה שחקנים כבדים – סעודיה, טורקיה ופקיסטן – על "הסכם מכה להגנה משותפת" - אתפאקית מכה ללדפאע אלמשתרכ – اتفاقية مكة للدفاع المشترك.
לפי הנוסח הרשמי, תקיפה מזוינת על אחת מהן תיחשב תקיפה על כולן.

על הנייר, לפחות, מדובר בשילוב כוחות מרשים: סעודיה מביאה את הכסף וההשפעה, טורקיה את הצבא ואת התעשיות הביטחוניות המתקדמות שלה – כולל כמובן הרחפנים המפורסמים – ופקיסטן… היא מעצמה גרעינית.

בעיתונות הערבית מתארים את ההסכם כ"שיתוף פעולה היסטורי" שאמור לתרום ליציבות האזורית.
ויש מי שרואה בו גם מסר ברור לאיראן: אולי מתחיל להיווצר כאן מעין "נאט"ו סוני".

אבל האם אפשר באמת לסמוך על הברית הזאת?
והאם היא שווה יותר מהנייר שעליו חתמו?
באיראן כבר מזלזלים. מבחינת המשטר האיראני זה حبر على ورق  חִבְּר עַלַא וַרַק –דיו על נייר".
כלומר, הסכם שנראה טוב על הנייר, אבל השאלה היא מה יישאר ממנו ברגע האמת.
והמבחן הראשון הגיע כמעט מיד: יומיים אחרי החתימה תקפו החות'ים באמצעות רחפן את בית הזיקוק של אראמקו בג'אזאן שבסעודיה.

אז איפה טורקיה ואיפה פקיסטן?
בינתיים הן בעיקר מגנות את התקיפה. ופקיסטן, שחולקת גבול ארוך ורגיש עם איראן, ממש לא ממהרת להיגרר לעימות רחב.

ומה עם מצרים?
שר החוץ הטורקי האקאן פידאן כבר דיבר על האפשרות שמצרים תצטרף להסכם בשלב הבא.
אם מצרים אכן תצטרף, זה כבר סיפור גדול יותר. הצבא המצרי הוא מהגדולים באזור, ובישראל עוקבים בשנים האחרונות גם אחרי הרטוריקה האנטי ישראלית והאנטישמית שמופיעה בתקשורת המצרית.
בינתיים קהיר מעדיפה לשמור לעצמה מרחב תמרון ולא למהר להיכנס למסגרות שעלולות לחייב אותה צבאית.
האם זה טוב או רע לישראל?
מצד אחד, כל מסגרת שמגבילה את איראן ואת המיליציות שלה יכולה להתאים גם לאינטרסים של ישראל.
מצד שני, אסור לנו להתבלבל.
טורקיה של ארדואן לא בדיוק ידידה חמה של ישראל, לפקיסטן אין איתנו יחסים דיפלומטיים, ואם גם מצרים תצטרף – ייווצר באזור גוש מוסלמי בעל כוח צבאי ומדיני משמעותי מאוד.

האם היחלשות הציר השיעי ועלייתו האפשרית של ציר סוני חדש היא בשורה טובה לישראל – או דווקא התפתחות שכדאי לנו להתחיל לחשוש ממנה?🤔
 
עידית בר
הרצאות על העולם הערבי והמוסלמי
כל הפרטים ליצירת קשר כאן:
https://linktr.ee/idit.aravit

איך מנרמלים טבח המוני?

לפעמים לא צריך נאום, הפגנה או דגל. מספיק ללבוש חולצה.

בתמונה שמופצת ברשת נראה צעיר מסתובב בסופרמרקט באמסטרדם, ועל גב החולצה שלו, באותיות גדולות, כתוב: 7 באוקטובר.

כלומר התאריך הזה שמסמל רצח אכזרי הפך לסמל של זהות, למשהו שאפשר להדפיס על חולצה ולהסתובב איתו בגאווה במקום ציבורי באירופה.

וכאן נמצאת השאלה הגדולה יותר, שמעסיקה היום לא רק את ישראל אלא גם את אירופה: איפה עובר הגבול בין חופש ביטוי לבין נרמול והאדרה של טרור?

כי נרמול של אלימות יכול להתחיל גם ברגע שבו התאריך של הטבח הופך לעוד הדפס לגיטימי על חולצה.

עידית בר
הרצאות על העולם הערבי והמוסלמי

מה עושה פרסייה כשהיא פוגשת את בני סבטי - חוקר ומומחה לאיראן?😄
מבקשת ממנו לספר לה דברים על איראן
או יותר נכון על האיראנים.
וזה מה שהוא אמר לי. מעניין👆

ממליצה לצפות בפרק על עלי ח'אמנאי והמלחמה עם איראן בסידרה אויבים.

הפרק שודר במוצ"ש וזמין כאן: https://www.kan.org.il/content/kan/kan-11/p-12210/s5/1073622/

טורקיה מתאסלמת יותר ויותר...
בפעם הראשונה נערך טקס לבישת חיג'אב לילדות קטנות במארדין, טורקיה.

עידית בר
הרצאות על העולם הערבי והמוסלמי

תמונה אחת יכולה לספר סיפור שלם. והיא יכולה גם להסתיר חצי ממנו. (התמונה כאן למטה👇)
בקיץ 2025 אחת התמונות המזוהות ביותר עם הטענה שישראל מרעיבה את עזה הייתה של פעוט עזתי כחוש מאוד.
ביולי פרסם הניו יורק טיימס את תמונתו בעמוד הראשון. התמונה הייתה קשה לצפייה ובתוך זמן קצר היא הפכה לסמל בינלאומי של הרעב בעזה.
בערבית אומרים الصورة أبلغ من الكلام — "א-צורה אבלע' מן אלכלאם - תמונה רהוטה יותר ממילים.
אלא שבהמשך התברר פרט משמעותי שלא הופיע בתחילה לצד התמונה:
הפעוט סבל מבעיות רפואיות קודמות, ובהן שיתוק מוחין.
אבל כאן נמצא הסיפור המעניין באמת.
בעידן הרשתות החברתיות, התמונה רצה מהר מאוד -
מיליוני אנשים כבר ראו ילד כחוש וסובל והאשימו את ישראל במדיניות מכוונת של הרעבה.
מעטים בהרבה נחשפו לאחר מכן להקשר הרפואי.
התמונה הופיעה בעמוד הראשון של העיתון. היא שותפה שוב ושוב ברשתות, הופיעה בדיונים על הרעב בעזה והפכה לחלק מהזיכרון החזותי של המלחמה.
ההבהרה הרפואית? לא ממש עשתה רושם ורבים לא התעניינו בה כלל.
וזה אולי הכוח הגדול של נרטיב שמגובה בתמונה חזקה: הוא כבר לא צריך שיסבירו אותו. אנחנו רואים את התמונה ומרגישים שאנחנו יודעים מה קרה.
גם כשההקשר מגיע אחר כך, הוא נאלץ להתחרות בדימוי שכבר נצרב בתודעה.
כי עובדות יכולות לתקן את הסיפור.
אבל הרבה יותר קשה להן לתקן את התמונה שנשארה לנו בראש...

עידית בר
הרצאות על העולם הערבי והמוסלמי
https://www.iditaravit.co.il

כתבתי על זה בערבית
בניסוח קצת שונה כמובן...
אם יש לכם חשבון טוויטר - X אשמח שתתנו חיזוק
(בטוויטר יש תרגום מובנה אז אין בעייה לקרוא. אפשר לכתוב תגובה בכל שפה):
https://x.com/bararit/status/2087549021216784779?s=20

תודה
עידית

מה קורה למצרי אינטלקטואל שמעז לחשוב אחרת ולהתנגד למשטר?
הוא משלם מחיר כבד ונאלץ לעזוב ולחיות מחוץ למולדתו.

ידידי, מוחמד ח'יראללה, מסרב להדהד את הנרטיבים שהחברה שלו מצפה ממנו להאמין בהם.
ועכשיו הוא אפילו כתב על זה ספר באנגלית:
הערבי הבודד: רשימות מן הגלות אחרי 7 באוקטובר
THE LONLEY ARAB
ספר שכולל 50 מאמרים שנכתבו בתקופה הסוערת שלאחר מתקפת 7 באוקטובר 2023, מתוך החירות וגם הבדידות של החיים בגלות - בשוודיה.
בשוודיה הוא מצא את החופש לכתוב על נושאים שנחשבים נחשבים לטאבו במזרח התיכון מבחינה פוליטית, דתית וחברתית.

בספרו הוא עוסק גם בהיעלמותה של הקהילה היהודית ששגשגה בעבר במצרים, ברדיפת הנוצרים הקופטים, ביחס למי שעוזב את האסלאם, בשורשי העוינות הערבית כלפי ישראל, בעליית האנטישמיות, בכישלונם של המשטרים הדיקטטוריים בעולם הערבי, באחים המוסלמים, בחמאס, באיראן, בחזבאללה ובאסלאם הרדיקלי באירופה.

אפשר לרכוש ספר בגירסה דיגיטלית דרך אמזון ב- 22 דולר בלבד.
כאן:
https://www.amazon.com/dp/B0HDDN4VLF?lv=shuf&bestFormat=true&social_share=cm_sw_r_ffobk_cp_ud_dp_R8DEFW4YVSDG33S771TS&channelId=704&ref_=cm_sw_r_ffobk_cp_ud_dp_R8DEFW4YVSDG33S771TS&plpRedirect=mhFallback

מה יהיה גורלו של הקצב מדמשק?
בשאר אלאסד כציפור כלואה בכלוב, כשהוא תלוי לחלוטין ברחמיו של ולדימיר פוטין, נשיא רוסיה.
פוטין אומר לו במבט רציני: "ג'אכ א-דור יא דכתור, אח'תאר: משנוק בא-שאם או מסמום במוסכו?"
הגיע תורך יא דוקטור (והרי בשאר אלאסד הוא רופא עיניים בהכשרתו). בחר: להיות תלוי בסוריה או מורעל במוסקבה?

אסד מתחנן: "אנא דח'ילכ יא בו עלי בותין, סמוני ולא תסלמוני"
בבקשה ממך אבו עלי (כינוי שניתן בזמנו לפוטין ע"י תומכי משטר אסד) פוטין, תרעילו אותי ואל תסגירו אותי.

השבוע גזר בית משפט בדמשק עונש מוות על בשאר אלאסד, נשיא סוריה לשעבר, באשמת פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות במהלך מלחמת האזרחים. אסד נמלט לרוסיה בדצמבר 2024 לאחר קריסת משטרו, ונהנה ממקלט מדיני תחת חסותו של פוטין.

המסר החד הוא שאסד הוא אסיר פוליטי של בן בריתו לשעבר, פוטין.
פוטין יכול לקבוע את גורלו: הוא יכול להסגיר אותו לסוריה (שם מחכה לו תלייה) או "לטפל" בו בעצמו בשיטה הרוסית המוכרת – הרעלה.
אסד עצמו מעדיף את הרעל הרוסי על פני ההסגרה, מתוך הכרה שאין לו דרך חזרה ושחייו תלויים לחלוטין ברצונו של פוטין.
קריקטורה של עִמַאד חג'אג' – عماد حجاج – מירדן.
עידית

מתנה לשנה החדשה שלא תישאר במגירה 🍎🍯
אם אתם מחפשים מתנה מעניינת, מקורית וגם כזו שפותחת צוהר לעולם הערבי - אפשר להזמין דרכי את הספר שלי, "קווים חוצים גבולות".
381 עמודים וכ־150 קריקטורות מהעולם הערבי, עם הסיפורים, הקודים והמסרים שמסתתרים מאחוריהן.

ואולי זה הזמן להזמין שניים:
אחד למתנה - ואחד בשבילכם.
לפרטים והזמנה:
https://iditaravit.ravpage.co.il/book

צילם: אבי נאבי

התוניסאיות חוגגות!
ומה הן חוגגות?
70 שנה לחוק שאוסר ריבוי נשים במדינה.

אמנם הקוראן מתיר לגבר לשאת עד ארבע נשים, אבל תוניסיה החליטה שאחת מספיקה.

ב-1956 היא הפכה למדינה הערבית הראשונה שאסרה בחוק ריבוי נשים – צעד חריג מאוד בעולם המוסלמי.

עבור תוניסאיות רבות זהו עד היום אחד ההישגים החשובים במעמד האישה. ויש שמנסחות זאת בצורה הרבה יותר פשוטה: ריבוי נשים הוא בעצם בגידה שקיבלה לגיטימציה.

שבת שלום❤️
וחודש אלול טוב ומוצלח
עידית בר
הרצאות על העולם הערבי והמוסלמי

הערב אשתתף בתוכנית הערביסטים עם
צבי יחזקאלי
צפו בנו בערוץ 15 בשלט אחרי מגזין השבת🙏

זוכרים את חוסאם חסן, מאמן נבחרת "הפרעונים" של מצרים במונדיאל?
כן, זה שהניף את דגל פלסטין על המגרש?
אז הפעם הוא הניף דווקא דגל לבן... 🏳️

אי אפשר בלי קצת רכילות ממצרים,
אז מה קרה לו?

חוסאם חגג אמש את יום הולדתו ה-60, אבל החגיגה התקלקלה מהר מאוד.

לפי הדיווחים במצרים גרושתו של חוסאם ארבה להם בבית קפה והתנפלה במכות על אשתו הנוכחית.
חוסאם, שניסה להפריד בין השתיים, נכנס לסערת רגשות ואיבד את הכרתו.

הפרשה התפוצצה היום בתקשורת המצרית.
סרטונים של המכות והצרחות של שתי הנשים מילאו את הרשתות החברתיות, שלא לדבר על כך שגרושתו טוענת שהם בכלל לא התגרשו...

מסתבר שחוסאם חסן אולי יודע לנהל 11 שחקנים על המגרש - אבל שתי נשים בחייו זה כבר גדול עליו בהרבה... 😏
טלנובלה מצרית כבר אמרנו?
שבוע טוב❤️
עידית
https://www.iditaravit.co.il

https://youtu.be/qcaEW1yIIj0
סאוטה ומליליה – מובלעות ספרדיות או שטח מרוקאי כבוש?
האם הפלישה של המהגרים ממרוקו לספרד הייתה מאורגנת ומי מאשים את מי?
איך לוחצים על אירופה? פשוט פותחים את מעברי הגבול...
יוון שונה בנוף המערבי - היא נוקטת יד קשה נגד מהגרים שהערכים שלהם לא מתכתבים אתה.
ומה קרה באמת ביום הזעם נגד תיירים ישראלים ביוון?

בתוכנית הערביסטים אמש עם צבי יחזקאלי.
לומדים להכיר לעומק את "השכונה" שלנו.
צפו, הגיבו או שתפו חברים שרוצים לדעת עוד🙏

I24NEWS