הודעה מטעם הפרקליטות:
תעשיית מרשמים מזויפים בבית מרקחת: כתב אישום בגין הנפקה ומסחר באלפי כדורי ומדבקות סמים נרקוטיים
פרקליטות המדינה הגישה היום לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד כתב אישום נגד דוד עטר (74) מקדימה-צורן ורוקח בבית מרקחת ג'מיל סואעד (36) מסלמה, אשר פעלו יחד על מנת להנפיק אלפי תרופות נרקוטיות וסמים מסוכנים על סמך מאות מרשמים מזוייפים. התרופות הופצו לציבור הרחב והשימוש בהם, ללא פיקוח רפואי, עלול לגרום לדום נשימה, פגיעה בכבד ומוות.
מכתבי האישום שהגיש עו"ד יהונתן אילון-הירש מפרקליטות מחוז מרכז עולה, כי במשך כחצי שנה, הפעילו השניים באופן מתוכנן ושיטתי רשת להנפקת סמים מסוכנים ותרופות מבית המרקחת "קלאב פארם" בקניון "אם הדרך" בבית ינאי, בו שימש סואעד כרוקח אחראי, לצורך הפצתם ומכירתם לצדדים שלישיים. לשם כך, השיג עטר עשרות טפסי מרשם רפואיים, תעודות זהות וספחים מזויפים, וכן 18 חותמות של רופאים מומחים שונים. עטר הטביע בעצמו את החותמות המזויפות על גבי 117 מרשמים שכללו פרטים כוזבים על שמות עשרות אזרחים תמימים, וכן על שם אשתו ובני משפחה נוספים- כולם ללא ידיעתם או הסכמתם. כדי למנוע את חשיפת המרמה, ניהל עטר שלושה יומני מעקב קפדניים שבהם תיעד את שמות האזרחים שבהם השתמש, מועדי המשיכות וסוגי הסמים שנלקחו.
במסגרת הקשר בין השניים, פקד עטר את בית המרקחת בעשרות הזדמנויות שונות. סואעד, ביודעו כי המרשמים מזויפים, סיפק וניפק סמים מסוכנים בכמויות מסחריות, מבלי שווידא את אמינות המרשמים, ללא הצגת תעודות מזהות כדין, ותוך הפרה חמורה של חובותיו המקצועיות כרוקח אחראי. המרשמים המזויפים כללו פגמים משמעותיים, לרבות שגיאות כתיב בתרופות ובמקצועות הרפואה, שימוש בשמות של רופאים שאינם קיימים כלל או שפרשו לגמלאות, חתימות ידניות זהות של רופאים שונים, ואף מרשם עליו חתומה רופאה שהיא למעשה פיזיותרפיסטית.
בין השניים סוכם, כי עטר ישלם את התשלום בהתאם למחירה הרשמי של התרופה המצוינת במרשם המזויף, וכן ישלם סכום נוסף, במזומן, עבור ניפוק כל תרופה שהיא סם מסוכן. באופן זה, ניתן היה להציג במרמה כלפי הרשויות, הליך תקין של ניפוק הסמים המסוכנים.
באופן זה, ניפק סואעד לעטר- בעצמו ובאמצעות רוקח נוסף שעבד בבית מרקחת– כמויות מסחריות של סמים נרקוטיים ותרופות ממכרות, בהם 690 מדבקות פנטניל, 1,560 טבליות "פרקוסט", 3,030 טבליות "ריטלין", וכן טבליות "טרגין", "וויואנס" ו"אטנט".
בתמורה, גבה סואעד מעטר תשלום במזומן בין 500-400 ₪ עבור כל מרשם, כאשר בסך הכל שלשל לכיסו כ- 58 אלף ₪.
לאחר קבלת הסמים, מכר אותם עטר לגורמים שלישיים לצורך הפצתם בציבור תמורת כסף מזומן, אותו הסתיר והסליק בביתו. סך עבירות הלבנת ההון המיוחסות לו עומד על לפחות 335,500 ש"ח (במזומן ובמט"ח).
כתב האישום מייחס לנאשמים ביצוע עבירות של קשירת קשר לפשע, שימוש במסמך מזויף, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, וכן יצוא, יבוא, מסחר והספקה של סמים מסוכנים. בנוסף מיוחסות לעטר עבירות זיוף בכוונה לקבל דבר והלבנת הון בהיקף של מאות אלפי שקלים, ולסואעד מיוחסות עבירות של ניפוק תכשיר מרשם בניגוד לדין.
הפרקליטות הגישה לבית המשפט בקשה לעצור את הנאשמים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם. בבקשת המעצר הדגישה הפרקליטות את המסוכנות הגבוהה הנשקפת ממעשיהם לביטחון הציבור נוכח כמויות הסמים שהופצו, וכן את הפגיעה האנושה באמון שניתן ברוקח מורשה, אשר הפך את בית המרקחת לצינור אספקה מסחרי של חומרים ממכרים ומסכני חיים, תמורת בצע כסף.
תעשיית מרשמים מזויפים בבית מרקחת: כתב אישום בגין הנפקה ומסחר באלפי כדורי ומדבקות סמים נרקוטיים
פרקליטות המדינה הגישה היום לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד כתב אישום נגד דוד עטר (74) מקדימה-צורן ורוקח בבית מרקחת ג'מיל סואעד (36) מסלמה, אשר פעלו יחד על מנת להנפיק אלפי תרופות נרקוטיות וסמים מסוכנים על סמך מאות מרשמים מזוייפים. התרופות הופצו לציבור הרחב והשימוש בהם, ללא פיקוח רפואי, עלול לגרום לדום נשימה, פגיעה בכבד ומוות.
מכתבי האישום שהגיש עו"ד יהונתן אילון-הירש מפרקליטות מחוז מרכז עולה, כי במשך כחצי שנה, הפעילו השניים באופן מתוכנן ושיטתי רשת להנפקת סמים מסוכנים ותרופות מבית המרקחת "קלאב פארם" בקניון "אם הדרך" בבית ינאי, בו שימש סואעד כרוקח אחראי, לצורך הפצתם ומכירתם לצדדים שלישיים. לשם כך, השיג עטר עשרות טפסי מרשם רפואיים, תעודות זהות וספחים מזויפים, וכן 18 חותמות של רופאים מומחים שונים. עטר הטביע בעצמו את החותמות המזויפות על גבי 117 מרשמים שכללו פרטים כוזבים על שמות עשרות אזרחים תמימים, וכן על שם אשתו ובני משפחה נוספים- כולם ללא ידיעתם או הסכמתם. כדי למנוע את חשיפת המרמה, ניהל עטר שלושה יומני מעקב קפדניים שבהם תיעד את שמות האזרחים שבהם השתמש, מועדי המשיכות וסוגי הסמים שנלקחו.
במסגרת הקשר בין השניים, פקד עטר את בית המרקחת בעשרות הזדמנויות שונות. סואעד, ביודעו כי המרשמים מזויפים, סיפק וניפק סמים מסוכנים בכמויות מסחריות, מבלי שווידא את אמינות המרשמים, ללא הצגת תעודות מזהות כדין, ותוך הפרה חמורה של חובותיו המקצועיות כרוקח אחראי. המרשמים המזויפים כללו פגמים משמעותיים, לרבות שגיאות כתיב בתרופות ובמקצועות הרפואה, שימוש בשמות של רופאים שאינם קיימים כלל או שפרשו לגמלאות, חתימות ידניות זהות של רופאים שונים, ואף מרשם עליו חתומה רופאה שהיא למעשה פיזיותרפיסטית.
בין השניים סוכם, כי עטר ישלם את התשלום בהתאם למחירה הרשמי של התרופה המצוינת במרשם המזויף, וכן ישלם סכום נוסף, במזומן, עבור ניפוק כל תרופה שהיא סם מסוכן. באופן זה, ניתן היה להציג במרמה כלפי הרשויות, הליך תקין של ניפוק הסמים המסוכנים.
באופן זה, ניפק סואעד לעטר- בעצמו ובאמצעות רוקח נוסף שעבד בבית מרקחת– כמויות מסחריות של סמים נרקוטיים ותרופות ממכרות, בהם 690 מדבקות פנטניל, 1,560 טבליות "פרקוסט", 3,030 טבליות "ריטלין", וכן טבליות "טרגין", "וויואנס" ו"אטנט".
בתמורה, גבה סואעד מעטר תשלום במזומן בין 500-400 ₪ עבור כל מרשם, כאשר בסך הכל שלשל לכיסו כ- 58 אלף ₪.
לאחר קבלת הסמים, מכר אותם עטר לגורמים שלישיים לצורך הפצתם בציבור תמורת כסף מזומן, אותו הסתיר והסליק בביתו. סך עבירות הלבנת ההון המיוחסות לו עומד על לפחות 335,500 ש"ח (במזומן ובמט"ח).
כתב האישום מייחס לנאשמים ביצוע עבירות של קשירת קשר לפשע, שימוש במסמך מזויף, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, וכן יצוא, יבוא, מסחר והספקה של סמים מסוכנים. בנוסף מיוחסות לעטר עבירות זיוף בכוונה לקבל דבר והלבנת הון בהיקף של מאות אלפי שקלים, ולסואעד מיוחסות עבירות של ניפוק תכשיר מרשם בניגוד לדין.
הפרקליטות הגישה לבית המשפט בקשה לעצור את הנאשמים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם. בבקשת המעצר הדגישה הפרקליטות את המסוכנות הגבוהה הנשקפת ממעשיהם לביטחון הציבור נוכח כמויות הסמים שהופצו, וכן את הפגיעה האנושה באמון שניתן ברוקח מורשה, אשר הפך את בית המרקחת לצינור אספקה מסחרי של חומרים ממכרים ומסכני חיים, תמורת בצע כסף.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בתל אביב כתב אישום נגד נהוראי סקירא, בן 23 מחולון, בגין אונס בנסיבות מחמירות ועבירות מעשה מגונה בקטינות מתחת לגיל 16 .
על פי כתב האישום שהוגש על ידי עו"ד נעה מרגליות פריימן מפרקליטות מחוז תל אביב, סקירא ביצע את העבירות בשתי קטינות שהיו מתחת לגיל 16 באותה עת. סקירא הביא את הקטינות לביתו, שם ביצע בהן את עבירות המין, בכך שהתנה את החזרתן לביתן בביצוע מעשים מיניים.
תשומת לבכם לאיסור פרסום של כל פרט העלול להוביל לזיהוי המתלוננות. כמו כן, בית המשפט אסר לפרסום את כתב האישום ואת בקשת המעצר, למעט האמור בהודעה זו.
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בתל אביב כתב אישום נגד נהוראי סקירא, בן 23 מחולון, בגין אונס בנסיבות מחמירות ועבירות מעשה מגונה בקטינות מתחת לגיל 16 .
על פי כתב האישום שהוגש על ידי עו"ד נעה מרגליות פריימן מפרקליטות מחוז תל אביב, סקירא ביצע את העבירות בשתי קטינות שהיו מתחת לגיל 16 באותה עת. סקירא הביא את הקטינות לביתו, שם ביצע בהן את עבירות המין, בכך שהתנה את החזרתן לביתן בביצוע מעשים מיניים.
תשומת לבכם לאיסור פרסום של כל פרט העלול להוביל לזיהוי המתלוננות. כמו כן, בית המשפט אסר לפרסום את כתב האישום ואת בקשת המעצר, למעט האמור בהודעה זו.
הודעה מטעם הרשות להגנת הפרטיות:
הרשות להגנת הפרטיות הטילה עיצום כספי בסך 256,000 ש"ח על חברת מנורה מבטחים ביטוח בע"מ בשל אי-דיווח מיידי על אירוע אבטחה חמור
הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים קבעה כי חברת מנורה מבטחים ביטוח בע"מ הפרה את חובת הדיווח המיידי על אירועי אבטחה חמורים, לאחר שדיווחה באיחור של למעלה משבועיים על אירוע שבו נחשף מידע אישי של מבוטחים לסוכן ביטוח שלא היה מורשה לעיין בו. הרשות הבהירה כי אין להמתין להשלמת התחקור הפנימי או לזיהוי מקור הכשל לצורך דיווח על אירוע אבטחה חמור. בעקבות כך, הרשות הטילה עיצום כספי בסך 256,000 ש"ח על החברה.
במסגרת הליך בירור מנהלי שניהלה הרשות, נמצא כי סוכן ביטוח קיבל בשגגה הרשאת גישה לדו"ח שכלל מידע אישי על אודות 138 מבוטחים המשויכים לסוכן ביטוח אחר. המידע נשלף ממאגר הלקוחות של החברה, המוגדר ברמת אבטחה גבוהה ומכיל מידע אישי על אודות כשני מיליון בני אדם, לרבות מידע בעל רגישות מיוחדת, כגון מידע פיננסי, נתוני שכר ומידע רפואי.
הדו"ח שנחשף כלל, בין היתר, פרטי זיהוי של מבוטחים, מצב משפחתי, פרטי מעסיקים, נתוני שכר, פרטי פוליסות ביטוח, תשלומים וחובות.
אף שהאירוע נודע לחברה כבר ביום 12 בנובמבר 2025, הדיווח לרשות הועבר רק ביום 27 בנובמבר 2025, לאחר שהחברה השלימה את בדיקותיה הפנימיות. בכך, קבעה הרשות, הפרה החברה את חובתה לדווח באופן מיידי על אירוע אבטחה חמור.
במסגרת ההליך טענה החברה, בין היתר, כי חובת הדיווח מתגבשת רק לאחר השלמת הבדיקות הפנימיות ובירור מקור הכשל הטכנולוגי שהוביל לאירוע, תוך אימות שמקור הכשל הוא במערכות החברה.
הרשות דחתה עמדה זו והבהירה כי חובת הדיווח המיידי נועדה לאפשר לרשות להפעיל את סמכויות הפיקוח והבקרה שלה בסמוך ככל האפשר למועד גילוי האירוע, גם כאשר מלוא נסיבותיו והיקפו טרם התבררו.
בהחלטתה הדגישה הרשות כי אין להמתין להשלמת התחקור הפנימי כתנאי למסירת הדיווח. מטבע הדברים, דיווח ראשוני עשוי להתבסס על תמונת מצב חלקית, וניתן להשלים בהמשך פרטים נוספים, ככל שנדרש. פרשנות שלפיה ניתן לעכב את הדיווח עד להשלמת כלל הבדיקות הפנימיות אינה מתיישבת עם דרישת המיידיות הקבועה בתקנות ועלולה לסכל את תכליתה. הפרדה טכנולוגית אינה משנה כשלעצמה את רמת האבטחה של מאגר המידע.
טענה נוספת שהעלתה החברה הייתה כי המידע שנחשף הועבר לתת-מערכת מבודדת, הכוללת היקף מצומצם של מידע, ועל כן יש לראות בה מאגר מידע נפרד ברמת אבטחה בסיסית, שאירוע אבטחה בו אינו מחייב דיווח מיידי לרשות.
גם טענה זו נדחתה. הרשות קבעה כי עצם שליפת המידע ממאגר הלקוחות והצגתו באמצעות מערכת טכנולוגית נפרדת אינן מנתקות, כשלעצמן, את מקור המידע שהוצא ממאגר המוגדר ברמת אבטחה גבוהה.
הרשות הבהירה כי לא ניתן להפחית את רמת האבטחה החלה על מאגר מידע רק בשל אופן העברתו, עיבודו או הצגתו של מידע שנשלף ממנו. בחינת רמת האבטחה וחובת הדיווח הנגזרת ממנה נעשית בהתאם למאפייני מאגר המידע ולנסיבות האירוע, ולא על בסיס ההפרדה הטכנולוגית בלבד.
סכום העיצום הכספי בהתאם להוראות חוק הגנת הפרטיות, ובשים לב לכך שמדובר במאגר מידע ברמת אבטחה גבוהה הכולל מידע על יותר ממיליון בני אדם, עמד סכום העיצום הכספי הראשוני על 640,000 ש"ח.
בהתאם להוראות התוספת החמישית לחוק, ולאחר שמיעת טענות החברה, הופחת סכום העיצום בשיעור מצטבר של 60%, בהתחשב בנסיבות הבאות:
20% הפחתה בגין היעדר הפרות קודמות בחמש השנים האחרונות.
30% הפחתה בגין דיווח יזום של החברה לרשות (הפסקת ההפרה).
10% הפחתה בגין מינוי ממונה על הגנת הפרטיות כדין.
עו"ד עדי מנחם באר, מנהלת מערך האכיפה ברשות להגנת הפרטיות: "תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע) קובעות חובה מפורשת לדווח לרשות באופן מיידי על אירוע אבטחה חמור. חובה זו קמה עם היוודע דבר התרחשותו של אירוע העונה להגדרה הקבועה בתקנות, ואינה מותנית בהשלמת תחקור פנימי, בזיהוי מקור הכשל או במיצוי פעולות הטיפול באירוע.
על ארגונים למסור דיווח ראשוני גם כאשר תמונת המצב עדיין חלקית, ולהשלים פרטים נוספים בהמשך, ככל שנדרש. על חברות וארגונים להיערך במנגנון פנימי התומך בכך.
ההחלטה בעניינה של מנורה מבטחים מבהירה כי אין בפעולות בירור וטיפול פנים-ארגוניות, חשובות ככל שיהיו, כדי להצדיק עיכוב בדיווח. דרישת המיידיות נועדה לאפשר לרשות להפעיל את סמכויות הפיקוח שלה בסמוך לגילוי האירוע ולפעול לצמצום הסיכון לפגיעה בפרטיות הציבור."
הרשות להגנת הפרטיות הטילה עיצום כספי בסך 256,000 ש"ח על חברת מנורה מבטחים ביטוח בע"מ בשל אי-דיווח מיידי על אירוע אבטחה חמור
הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים קבעה כי חברת מנורה מבטחים ביטוח בע"מ הפרה את חובת הדיווח המיידי על אירועי אבטחה חמורים, לאחר שדיווחה באיחור של למעלה משבועיים על אירוע שבו נחשף מידע אישי של מבוטחים לסוכן ביטוח שלא היה מורשה לעיין בו. הרשות הבהירה כי אין להמתין להשלמת התחקור הפנימי או לזיהוי מקור הכשל לצורך דיווח על אירוע אבטחה חמור. בעקבות כך, הרשות הטילה עיצום כספי בסך 256,000 ש"ח על החברה.
במסגרת הליך בירור מנהלי שניהלה הרשות, נמצא כי סוכן ביטוח קיבל בשגגה הרשאת גישה לדו"ח שכלל מידע אישי על אודות 138 מבוטחים המשויכים לסוכן ביטוח אחר. המידע נשלף ממאגר הלקוחות של החברה, המוגדר ברמת אבטחה גבוהה ומכיל מידע אישי על אודות כשני מיליון בני אדם, לרבות מידע בעל רגישות מיוחדת, כגון מידע פיננסי, נתוני שכר ומידע רפואי.
הדו"ח שנחשף כלל, בין היתר, פרטי זיהוי של מבוטחים, מצב משפחתי, פרטי מעסיקים, נתוני שכר, פרטי פוליסות ביטוח, תשלומים וחובות.
אף שהאירוע נודע לחברה כבר ביום 12 בנובמבר 2025, הדיווח לרשות הועבר רק ביום 27 בנובמבר 2025, לאחר שהחברה השלימה את בדיקותיה הפנימיות. בכך, קבעה הרשות, הפרה החברה את חובתה לדווח באופן מיידי על אירוע אבטחה חמור.
במסגרת ההליך טענה החברה, בין היתר, כי חובת הדיווח מתגבשת רק לאחר השלמת הבדיקות הפנימיות ובירור מקור הכשל הטכנולוגי שהוביל לאירוע, תוך אימות שמקור הכשל הוא במערכות החברה.
הרשות דחתה עמדה זו והבהירה כי חובת הדיווח המיידי נועדה לאפשר לרשות להפעיל את סמכויות הפיקוח והבקרה שלה בסמוך ככל האפשר למועד גילוי האירוע, גם כאשר מלוא נסיבותיו והיקפו טרם התבררו.
בהחלטתה הדגישה הרשות כי אין להמתין להשלמת התחקור הפנימי כתנאי למסירת הדיווח. מטבע הדברים, דיווח ראשוני עשוי להתבסס על תמונת מצב חלקית, וניתן להשלים בהמשך פרטים נוספים, ככל שנדרש. פרשנות שלפיה ניתן לעכב את הדיווח עד להשלמת כלל הבדיקות הפנימיות אינה מתיישבת עם דרישת המיידיות הקבועה בתקנות ועלולה לסכל את תכליתה. הפרדה טכנולוגית אינה משנה כשלעצמה את רמת האבטחה של מאגר המידע.
טענה נוספת שהעלתה החברה הייתה כי המידע שנחשף הועבר לתת-מערכת מבודדת, הכוללת היקף מצומצם של מידע, ועל כן יש לראות בה מאגר מידע נפרד ברמת אבטחה בסיסית, שאירוע אבטחה בו אינו מחייב דיווח מיידי לרשות.
גם טענה זו נדחתה. הרשות קבעה כי עצם שליפת המידע ממאגר הלקוחות והצגתו באמצעות מערכת טכנולוגית נפרדת אינן מנתקות, כשלעצמן, את מקור המידע שהוצא ממאגר המוגדר ברמת אבטחה גבוהה.
הרשות הבהירה כי לא ניתן להפחית את רמת האבטחה החלה על מאגר מידע רק בשל אופן העברתו, עיבודו או הצגתו של מידע שנשלף ממנו. בחינת רמת האבטחה וחובת הדיווח הנגזרת ממנה נעשית בהתאם למאפייני מאגר המידע ולנסיבות האירוע, ולא על בסיס ההפרדה הטכנולוגית בלבד.
סכום העיצום הכספי בהתאם להוראות חוק הגנת הפרטיות, ובשים לב לכך שמדובר במאגר מידע ברמת אבטחה גבוהה הכולל מידע על יותר ממיליון בני אדם, עמד סכום העיצום הכספי הראשוני על 640,000 ש"ח.
בהתאם להוראות התוספת החמישית לחוק, ולאחר שמיעת טענות החברה, הופחת סכום העיצום בשיעור מצטבר של 60%, בהתחשב בנסיבות הבאות:
20% הפחתה בגין היעדר הפרות קודמות בחמש השנים האחרונות.
30% הפחתה בגין דיווח יזום של החברה לרשות (הפסקת ההפרה).
10% הפחתה בגין מינוי ממונה על הגנת הפרטיות כדין.
עו"ד עדי מנחם באר, מנהלת מערך האכיפה ברשות להגנת הפרטיות: "תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע) קובעות חובה מפורשת לדווח לרשות באופן מיידי על אירוע אבטחה חמור. חובה זו קמה עם היוודע דבר התרחשותו של אירוע העונה להגדרה הקבועה בתקנות, ואינה מותנית בהשלמת תחקור פנימי, בזיהוי מקור הכשל או במיצוי פעולות הטיפול באירוע.
על ארגונים למסור דיווח ראשוני גם כאשר תמונת המצב עדיין חלקית, ולהשלים פרטים נוספים בהמשך, ככל שנדרש. על חברות וארגונים להיערך במנגנון פנימי התומך בכך.
ההחלטה בעניינה של מנורה מבטחים מבהירה כי אין בפעולות בירור וטיפול פנים-ארגוניות, חשובות ככל שיהיו, כדי להצדיק עיכוב בדיווח. דרישת המיידיות נועדה לאפשר לרשות להפעיל את סמכויות הפיקוח שלה בסמוך לגילוי האירוע ולפעול לצמצום הסיכון לפגיעה בפרטיות הציבור."
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בחיפה כתב אישום נגד מאיר אסולין (23), תושב קריית ביאליק, שחר סעדיאיב (39) ואלעד סנדרוביץ (33), תושבי קריית אתא, בגין עבירות נשק והתפרצות לדירתה של אישה ערירית שנפטרה בשנת 2018, ששימשה להסתרת אקדחים, סמים ואמצעים לזיוף כסף. שניים מהנאשמים מואשמים גם בסחיטה באיומים של אישה, שהעבירה בעקבות האיומים 20 אלף שקלים.
מכתב האישום, שהגיש עו”ד מור בן אבו מפרקליטות מחוז חיפה (פלילי), עולה כי אסולין וסעדיאיב התפרצו לדירה במספר הזדמנויות והטמינו בארון המטבח אקדח טעון במחסנית ובה 16 כדורים, לצד שני חפצים הנחזים כמשתיקי קול. בנוסף, הסתירו בדירה סמים מסוג קוקאין וקנאביס.
במסגרת פעילות משטרתית הוחלפו האקדח והמחסנית בנשק דמה ובמחסנית דמה, הסמים הוחלפו בחומר שאינו סם, והחפצים הנחזים כמשתיקי קול נתפסו. שעות ספורות לאחר מכן התפרצו לדירה שלושת הנאשמים, כשהם נושאים אקדח נוסף מסוג גלוק, טעון במחסנית ובה שלושה כדורים, והסתירו גם אותו בארון המטבח.
עוד עולה מכתב האישום כי אסולין וסעדיאיב הסתירו בדירה 11 שטרות מזויפים של 100 שקלים וחומרי גלם לזיוף מטבעות. בביתו של סעדיאיב הוחזקו גם שני מכבשים במשקל של 40 ו-75 טון, המותאמים יחד עם חומרי הגלם לייצור מטבעות מזויפים.
באישום נוסף נטען כי אסולין וסעדיאיב סחטו באיומים אישה, בדרישה שתשלם חוב שלטענתם חייב להם בנה.
במסגרת הסחיטה שלח אסולין לאישה הודעות קוליות שבהן עיוות את קולו, פירט פרטים על בני משפחתה ואיים עליה.
כשביקשה שיפסיק, השיב: “אולי אם איומים לא עובדים אז מעשים כן יעבדו”. בעקבות האיומים העבירה האישה 20 אלף שקלים לאדם שנשלח מטעמם.
לשלושת הנאשמים מיוחסות עבירות נשק והתפרצות בנסיבות מחמירות.
לאסולין ולסעדיאיב מיוחסות גם עבירות של החזקת נשק, החזקת סמים לשימוש עצמי, החזקת שטרות מזויפים, החזקת מכשירים לזיוף מטבעות וסחיטה באיומים.
הפרקליטות מבקשת להורות על מעצרם של הנאשמים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם.
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בחיפה כתב אישום נגד מאיר אסולין (23), תושב קריית ביאליק, שחר סעדיאיב (39) ואלעד סנדרוביץ (33), תושבי קריית אתא, בגין עבירות נשק והתפרצות לדירתה של אישה ערירית שנפטרה בשנת 2018, ששימשה להסתרת אקדחים, סמים ואמצעים לזיוף כסף. שניים מהנאשמים מואשמים גם בסחיטה באיומים של אישה, שהעבירה בעקבות האיומים 20 אלף שקלים.
מכתב האישום, שהגיש עו”ד מור בן אבו מפרקליטות מחוז חיפה (פלילי), עולה כי אסולין וסעדיאיב התפרצו לדירה במספר הזדמנויות והטמינו בארון המטבח אקדח טעון במחסנית ובה 16 כדורים, לצד שני חפצים הנחזים כמשתיקי קול. בנוסף, הסתירו בדירה סמים מסוג קוקאין וקנאביס.
במסגרת פעילות משטרתית הוחלפו האקדח והמחסנית בנשק דמה ובמחסנית דמה, הסמים הוחלפו בחומר שאינו סם, והחפצים הנחזים כמשתיקי קול נתפסו. שעות ספורות לאחר מכן התפרצו לדירה שלושת הנאשמים, כשהם נושאים אקדח נוסף מסוג גלוק, טעון במחסנית ובה שלושה כדורים, והסתירו גם אותו בארון המטבח.
עוד עולה מכתב האישום כי אסולין וסעדיאיב הסתירו בדירה 11 שטרות מזויפים של 100 שקלים וחומרי גלם לזיוף מטבעות. בביתו של סעדיאיב הוחזקו גם שני מכבשים במשקל של 40 ו-75 טון, המותאמים יחד עם חומרי הגלם לייצור מטבעות מזויפים.
באישום נוסף נטען כי אסולין וסעדיאיב סחטו באיומים אישה, בדרישה שתשלם חוב שלטענתם חייב להם בנה.
במסגרת הסחיטה שלח אסולין לאישה הודעות קוליות שבהן עיוות את קולו, פירט פרטים על בני משפחתה ואיים עליה.
כשביקשה שיפסיק, השיב: “אולי אם איומים לא עובדים אז מעשים כן יעבדו”. בעקבות האיומים העבירה האישה 20 אלף שקלים לאדם שנשלח מטעמם.
לשלושת הנאשמים מיוחסות עבירות נשק והתפרצות בנסיבות מחמירות.
לאסולין ולסעדיאיב מיוחסות גם עבירות של החזקת נשק, החזקת סמים לשימוש עצמי, החזקת שטרות מזויפים, החזקת מכשירים לזיוף מטבעות וסחיטה באיומים.
הפרקליטות מבקשת להורות על מעצרם של הנאשמים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט העליון ערעור על עונש של שנת מאסר בפועל שהוטל על אב שהורשע בהתעללות חמורה בבנו התינוק, החל מהיותו בן חודש בלבד. בין היתר, נהג האב לחנוק את בנו עד לאובדן הכרה כדי להרדימו. הפרקליטות מבקשת להחמיר בעונשו, בטענה כי העונש שנגזר עליו אינו הולם את חומרת מעשיו.
על פי הכרעת הדין, במשך מספר חודשים נהג האב לתקוף את בנו התינוק, בין היתר באמצעות צביטות, נשיכות וטלטולים. בנוסף, כאשר התינוק בכה בשעות הערב, נהג האב להניח שתי אצבעות על צווארו עד שאיבד את הכרתו למספר שניות והפסיק לבכות. בית המשפט קבע כי האב נהג לחנוק את בנו עד לאובדן הכרה כשיטה להרדמתו.
בית המשפט המחוזי בירושלים קבע מתחם ענישה של שנתיים עד ארבע שנות מאסר, אולם החליט לחרוג ממנו משיקולי שיקום וחלוף הזמן, וגזר על האב 12 חודשי מאסר בפועל, אף שהפרקליטות ביקשה להטיל עליו חמש שנות מאסר.
בערעור, שהוגש באמצעות עו״ד יצחק פרדמן מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, נטען כי בית המשפט שגה הן בקביעת מתחם הענישה והן בהחלטתו לחרוג ממנו. הפרקליטות מדגישה כי מדובר במעשי התעללות בעלי חומרה יתרה, שבוצעו באופן חוזר ונשנה כלפי תינוק חסר ישע, תוך סיכון ממשי לחייו. לטענתה, האב בחר פעם אחר פעם להפסיק את בכיו של התינוק באמצעות חניקתו עד לאובדן הכרה, תוך ניצול שליטתו המוחלטת בו והפרת חובתו הבסיסית כהורה להגן עליו.
עוד נטען בערעור כי לא הייתה הצדקה לחריגה ממתחם הענישה מטעמי שיקום. האב כפר במעשים לאורך ההליך המשפטי, וחלק מהגורמים שטיפלו בו כלל לא היו מודעים לחומרתם. בנוסף, לא הוגש בעניינו תסקיר של שירות המבחן, ובית המשפט עצמו הצביע על ספקות בנוגע למידת הפנמתו את חומרת המעשים ואת אחריותו להם.
הפרקליטות מדגישה בערעור כי מעשי האב העמידו את התינוק בסכנת חיים ממשית, אשר ״אך בנס לא התממש״. עוד נטען כי עונש של שנת מאסר בגין מעשי התעללות כה חמורים וחוזרים ונשנים ״מהווה זילות של ממש לעבירות של התעללות ותקיפת קטין בידי אחראי״, ואינו מעניק את ההגנה הנדרשת לקטינים חסרי ישע.
בנסיבות אלה מבקשת הפרקליטות מבית המשפט העליון לקבל את הערעור ולהחמיר בעונשו של האב במידה ניכרת.
בבית המשפט המחוזי בירושלים התיק נוהל באמצעות עוה״ד נתי בן חמו והדר רובינשטיין מפרקליטות מחוז ירושלים.
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט העליון ערעור על עונש של שנת מאסר בפועל שהוטל על אב שהורשע בהתעללות חמורה בבנו התינוק, החל מהיותו בן חודש בלבד. בין היתר, נהג האב לחנוק את בנו עד לאובדן הכרה כדי להרדימו. הפרקליטות מבקשת להחמיר בעונשו, בטענה כי העונש שנגזר עליו אינו הולם את חומרת מעשיו.
על פי הכרעת הדין, במשך מספר חודשים נהג האב לתקוף את בנו התינוק, בין היתר באמצעות צביטות, נשיכות וטלטולים. בנוסף, כאשר התינוק בכה בשעות הערב, נהג האב להניח שתי אצבעות על צווארו עד שאיבד את הכרתו למספר שניות והפסיק לבכות. בית המשפט קבע כי האב נהג לחנוק את בנו עד לאובדן הכרה כשיטה להרדמתו.
בית המשפט המחוזי בירושלים קבע מתחם ענישה של שנתיים עד ארבע שנות מאסר, אולם החליט לחרוג ממנו משיקולי שיקום וחלוף הזמן, וגזר על האב 12 חודשי מאסר בפועל, אף שהפרקליטות ביקשה להטיל עליו חמש שנות מאסר.
בערעור, שהוגש באמצעות עו״ד יצחק פרדמן מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, נטען כי בית המשפט שגה הן בקביעת מתחם הענישה והן בהחלטתו לחרוג ממנו. הפרקליטות מדגישה כי מדובר במעשי התעללות בעלי חומרה יתרה, שבוצעו באופן חוזר ונשנה כלפי תינוק חסר ישע, תוך סיכון ממשי לחייו. לטענתה, האב בחר פעם אחר פעם להפסיק את בכיו של התינוק באמצעות חניקתו עד לאובדן הכרה, תוך ניצול שליטתו המוחלטת בו והפרת חובתו הבסיסית כהורה להגן עליו.
עוד נטען בערעור כי לא הייתה הצדקה לחריגה ממתחם הענישה מטעמי שיקום. האב כפר במעשים לאורך ההליך המשפטי, וחלק מהגורמים שטיפלו בו כלל לא היו מודעים לחומרתם. בנוסף, לא הוגש בעניינו תסקיר של שירות המבחן, ובית המשפט עצמו הצביע על ספקות בנוגע למידת הפנמתו את חומרת המעשים ואת אחריותו להם.
הפרקליטות מדגישה בערעור כי מעשי האב העמידו את התינוק בסכנת חיים ממשית, אשר ״אך בנס לא התממש״. עוד נטען כי עונש של שנת מאסר בגין מעשי התעללות כה חמורים וחוזרים ונשנים ״מהווה זילות של ממש לעבירות של התעללות ותקיפת קטין בידי אחראי״, ואינו מעניק את ההגנה הנדרשת לקטינים חסרי ישע.
בנסיבות אלה מבקשת הפרקליטות מבית המשפט העליון לקבל את הערעור ולהחמיר בעונשו של האב במידה ניכרת.
בבית המשפט המחוזי בירושלים התיק נוהל באמצעות עוה״ד נתי בן חמו והדר רובינשטיין מפרקליטות מחוז ירושלים.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לאחרונה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד אב (26) מהדרום, לאחר שבמספר הזדמנויות תקף את בתו התינוקת, שהייתה כבת חודש בלבד, וגרם לה חבלות חמורות ומסכנות חיים.
מכתב האישום שהגישה עו"ד הילה קלפר כהן מפרקליטות מחוז דרום (פלילי) עולה כי במספר הזדמנויות תקף הנאשם את בתו התינוקת וגרם לה לחבלות קשות, ובהן שברים רבים. כתוצאה מהחבלות אושפזה התינוקת בבית החולים כשהיא מורדמת ומונשמת במשך כחמישה ימים, ונזקקה בין היתר להחדרת נקז לחזה ולקיבוע הירך שנשברה.
בבקשה שהוגשה במקביל ציינה עו"ד הדין קלפר כהן כי האב תקף וחבל, בילדתו הרכה, תינוקת חסרת ישע כבת חודש ימים בלבד, המצויה בחסותו. כתוצאה ממעשיו נגרמו לתינוקת חבלות קשות, מרובות ומסכנות חיים, ובהן שברים בצלעות וברגליים ודימומים פנימיים.
לנאשם מיוחסות מספר עבירות של תקיפת קטין על ידי אחראי הגורמת לחבלה חמורה.
התיק נחקר על ידי תחנת אשדוד במשטרת ישראל.
לתשומת ליבכם חל איסור פרסום על זהות הנאשם ועל כל פרט העלול להוביל לזיהוי הקטינה
פרקליטות המדינה הגישה לאחרונה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד אב (26) מהדרום, לאחר שבמספר הזדמנויות תקף את בתו התינוקת, שהייתה כבת חודש בלבד, וגרם לה חבלות חמורות ומסכנות חיים.
מכתב האישום שהגישה עו"ד הילה קלפר כהן מפרקליטות מחוז דרום (פלילי) עולה כי במספר הזדמנויות תקף הנאשם את בתו התינוקת וגרם לה לחבלות קשות, ובהן שברים רבים. כתוצאה מהחבלות אושפזה התינוקת בבית החולים כשהיא מורדמת ומונשמת במשך כחמישה ימים, ונזקקה בין היתר להחדרת נקז לחזה ולקיבוע הירך שנשברה.
בבקשה שהוגשה במקביל ציינה עו"ד הדין קלפר כהן כי האב תקף וחבל, בילדתו הרכה, תינוקת חסרת ישע כבת חודש ימים בלבד, המצויה בחסותו. כתוצאה ממעשיו נגרמו לתינוקת חבלות קשות, מרובות ומסכנות חיים, ובהן שברים בצלעות וברגליים ודימומים פנימיים.
לנאשם מיוחסות מספר עבירות של תקיפת קטין על ידי אחראי הגורמת לחבלה חמורה.
התיק נחקר על ידי תחנת אשדוד במשטרת ישראל.
לתשומת ליבכם חל איסור פרסום על זהות הנאשם ועל כל פרט העלול להוביל לזיהוי הקטינה
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי לנוער בבאר שבע כתב אישום נגד קטין בן 17 מאופקים, לאחר שהשליך רימון הלם לעבר חצר בית שבה חגגו כ־20 בני אדם יום הולדת. כתוצאה מפיצוץ הרימון סבלו הנוכחים מצפצופים באוזניים ומחרדה.
מכתב האישום שהגיש עו"ד אסף בר יוסף מפרקליטות מחוז דרום (פלילי) עולה כי לפני כשבוע, בשעות הלילה, יצא הקטין מביתו כשהוא מצויד ברימון הלם. הקטין הגיע לאזור הבית בו התרחשה החגיגה, כשהוא לבוש בבגדים שחורים ופניו מכוסות. באותה עת שהו בחצר הבית כ־20 בני אדם שחגגו יום הולדת לבעלת הבית, בעוד שני ילדיה, בני 6 ו־9, ישנו בתוך הבית.
על פי כתב האישום, הקטין התקרב לבית כשפניו מכוסות באופן שרק עיניו גלויות, ובחן את סביבתו כדי לוודא שאיש אינו מתקרב למקום. בשלב מסוים, כאשר הבחין ברכב חולף, הסיר את כיסוי הפנים והתרחק מהמקום כדי שלא לעורר חשד. כעבור מספר שניות שב לכיוון הבית, ולאחר שווידא כי לא מגיעים כלי רכב נוספים, השליך את הרימון לעבר החצר במטרה להפחיד את הנוכחים ונמלט מהמקום.
הרימון פגע בגג מחסן שהיה בחצר, נפל לקרקע והתפוצץ. בעקבות הפיצוץ סבלו הנוכחים מצפצופים באוזניים ומחרדה.
כתב האישום מייחס לקטין עבירות של נשיאה והובלת נשק ואיומים.
התיק נחקר על ידי תחנת משטרת אופקים.
אין לפרסם את זהות הקטין או כל פרט העלול להביא לזיהויו.
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי לנוער בבאר שבע כתב אישום נגד קטין בן 17 מאופקים, לאחר שהשליך רימון הלם לעבר חצר בית שבה חגגו כ־20 בני אדם יום הולדת. כתוצאה מפיצוץ הרימון סבלו הנוכחים מצפצופים באוזניים ומחרדה.
מכתב האישום שהגיש עו"ד אסף בר יוסף מפרקליטות מחוז דרום (פלילי) עולה כי לפני כשבוע, בשעות הלילה, יצא הקטין מביתו כשהוא מצויד ברימון הלם. הקטין הגיע לאזור הבית בו התרחשה החגיגה, כשהוא לבוש בבגדים שחורים ופניו מכוסות. באותה עת שהו בחצר הבית כ־20 בני אדם שחגגו יום הולדת לבעלת הבית, בעוד שני ילדיה, בני 6 ו־9, ישנו בתוך הבית.
על פי כתב האישום, הקטין התקרב לבית כשפניו מכוסות באופן שרק עיניו גלויות, ובחן את סביבתו כדי לוודא שאיש אינו מתקרב למקום. בשלב מסוים, כאשר הבחין ברכב חולף, הסיר את כיסוי הפנים והתרחק מהמקום כדי שלא לעורר חשד. כעבור מספר שניות שב לכיוון הבית, ולאחר שווידא כי לא מגיעים כלי רכב נוספים, השליך את הרימון לעבר החצר במטרה להפחיד את הנוכחים ונמלט מהמקום.
הרימון פגע בגג מחסן שהיה בחצר, נפל לקרקע והתפוצץ. בעקבות הפיצוץ סבלו הנוכחים מצפצופים באוזניים ומחרדה.
כתב האישום מייחס לקטין עבירות של נשיאה והובלת נשק ואיומים.
התיק נחקר על ידי תחנת משטרת אופקים.
אין לפרסם את זהות הקטין או כל פרט העלול להביא לזיהויו.
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיע את צחי ליבר, אחד הנאשמים בפרשת כלי השייט (הצוללות), בעבירות של תיווך לשוחד, הלבנת הון וסיוע להכנת פנקסי חשבונות ורשומות כוזבות.
בהכרעת הדין קבע השופט שמואל מלמד מבית המשפט המחוזי בתל אביב כי ליבר קיבל ממיקי גנור כ־94 אלף ש"ח שנועדו לשמש כספי שוחד לעובד הציבור דוד שרן. לצורך הסוואת העברת הכספים נעשה שימוש בחברות ובחשבוניות פיקטיביות, שהציגו את התשלומים כתמורה עבור שירותי ייעוץ שלא ניתנו בפועל.
בית המשפט דחה את טענות ליבר כי מדובר בתשלומים לגיטימיים עבור שירותי ייעוץ, וקבע כי הודאותיו במשטרה נתמכות באמרותיו של גנור במשטרה ובראיות פיננסיות נוספות, המבססות את מנגנון העברת כספי השוחד והסוואתם.
בית המשפט דחה גם את טענות ההגנה לפסילת הודאותיו של ליבר בשל התנהלות צוות החקירה בלהב 433. בית המשפט הדגיש כי ליבר שמר על קור רוח, הפגין שליטה בדבריו ופעל באופן מחושב במהלך חקירותיו, וכי הודאותיו ניתנו באופן חופשי ומרצון.
בית המשפט קיבל את עמדת הפרקליטות ביחס לשני האירועים שיוחסו לליבר בכתב האישום וקבע כי כספי השוחד הועברו בשניהם. אך קבע כי שני האירועים מהווים מסכת עבריינית אחת ומתמשכת.
התיק מנוהל על ידי עו"ד ירון גולומב טל תבור עידו נולמן גבי פריאל וטלי הדווט מפרקליטות מיסוי וכלכלה.
בית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיע את צחי ליבר, אחד הנאשמים בפרשת כלי השייט (הצוללות), בעבירות של תיווך לשוחד, הלבנת הון וסיוע להכנת פנקסי חשבונות ורשומות כוזבות.
בהכרעת הדין קבע השופט שמואל מלמד מבית המשפט המחוזי בתל אביב כי ליבר קיבל ממיקי גנור כ־94 אלף ש"ח שנועדו לשמש כספי שוחד לעובד הציבור דוד שרן. לצורך הסוואת העברת הכספים נעשה שימוש בחברות ובחשבוניות פיקטיביות, שהציגו את התשלומים כתמורה עבור שירותי ייעוץ שלא ניתנו בפועל.
בית המשפט דחה את טענות ליבר כי מדובר בתשלומים לגיטימיים עבור שירותי ייעוץ, וקבע כי הודאותיו במשטרה נתמכות באמרותיו של גנור במשטרה ובראיות פיננסיות נוספות, המבססות את מנגנון העברת כספי השוחד והסוואתם.
בית המשפט דחה גם את טענות ההגנה לפסילת הודאותיו של ליבר בשל התנהלות צוות החקירה בלהב 433. בית המשפט הדגיש כי ליבר שמר על קור רוח, הפגין שליטה בדבריו ופעל באופן מחושב במהלך חקירותיו, וכי הודאותיו ניתנו באופן חופשי ומרצון.
בית המשפט קיבל את עמדת הפרקליטות ביחס לשני האירועים שיוחסו לליבר בכתב האישום וקבע כי כספי השוחד הועברו בשניהם. אך קבע כי שני האירועים מהווים מסכת עבריינית אחת ומתמשכת.
התיק מנוהל על ידי עו"ד ירון גולומב טל תבור עידו נולמן גבי פריאל וטלי הדווט מפרקליטות מיסוי וכלכלה.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה היום לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד כתב אישום נגד שלושה תושבי טייבה בגין רצח בנסיבות מחמירות בטייבה לפני כחודש וחצי.
מכתב האישום שהגישה עו"ד מירי ביטון-הראל מפרקליטות מחוז מרכז עולה, כי הנאשמים- אדהם גבאלי (30), אחמד מסארווה (28) ומוחמד גבאלי (28) קשרו קשר ותכננו מבעוד מועד לגרום למותו של ראיד חאג' יחיא ז"ל באמצעות ירי. במסגרת התוכנית, הצטיידו ברכב עם לוחיות רישוי מזויפות מהשטחים ובאקדח טעון.
לפני כחודש וחצי, בהתאם לתכנית הפעולה וחלוקת תפקידים מוגדרת, אדהם תצפת על הבית, בעוד מוחמד ואחמד המתינו ברכב ברחוב סמוך. עם יציאתו של ראיד ז"ל מביתו ברכב, חסמו השניים את נתיב נסיעתו, אחמד יצא מהרכב כשהוא חמוש באקדח וירה לעבר ראיד ז"ל כ- 14 יריות מטווח קצר, ולאחר מכן שב וירה בו שוב כדי לוודא את מותו.
מיד לאחר הירי, נמלטו הנאשמים מהמקום ברכביהם. המנוח פונה לבית החולים, שם נקבע מותו. בהמשך אותו הלילה, הוצת הרכב בטייבה.
כתב האישום מייחס לשלושת הנאשמים עבירות של רצח בכוונה בנסיבות מחמירות (בצוותא חדא) ונשיאה והובלת נשק ותחמושת. לאדהם מיוחסות בנוסף עבירות של נהיגה בפסילה וללא ביטוח.
פרקליטות מחוז מרכז ביקשה להורות על מעצרם עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם, שכן פעלו ללא לאות ובנחישות שעה שביצעו את הירי בלב העיר טייבה ולעיני עדי ראיה.
פרקליטות המדינה הגישה היום לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד כתב אישום נגד שלושה תושבי טייבה בגין רצח בנסיבות מחמירות בטייבה לפני כחודש וחצי.
מכתב האישום שהגישה עו"ד מירי ביטון-הראל מפרקליטות מחוז מרכז עולה, כי הנאשמים- אדהם גבאלי (30), אחמד מסארווה (28) ומוחמד גבאלי (28) קשרו קשר ותכננו מבעוד מועד לגרום למותו של ראיד חאג' יחיא ז"ל באמצעות ירי. במסגרת התוכנית, הצטיידו ברכב עם לוחיות רישוי מזויפות מהשטחים ובאקדח טעון.
לפני כחודש וחצי, בהתאם לתכנית הפעולה וחלוקת תפקידים מוגדרת, אדהם תצפת על הבית, בעוד מוחמד ואחמד המתינו ברכב ברחוב סמוך. עם יציאתו של ראיד ז"ל מביתו ברכב, חסמו השניים את נתיב נסיעתו, אחמד יצא מהרכב כשהוא חמוש באקדח וירה לעבר ראיד ז"ל כ- 14 יריות מטווח קצר, ולאחר מכן שב וירה בו שוב כדי לוודא את מותו.
מיד לאחר הירי, נמלטו הנאשמים מהמקום ברכביהם. המנוח פונה לבית החולים, שם נקבע מותו. בהמשך אותו הלילה, הוצת הרכב בטייבה.
כתב האישום מייחס לשלושת הנאשמים עבירות של רצח בכוונה בנסיבות מחמירות (בצוותא חדא) ונשיאה והובלת נשק ותחמושת. לאדהם מיוחסות בנוסף עבירות של נהיגה בפסילה וללא ביטוח.
פרקליטות מחוז מרכז ביקשה להורות על מעצרם עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם, שכן פעלו ללא לאות ובנחישות שעה שביצעו את הירי בלב העיר טייבה ולעיני עדי ראיה.
הודעה מטעם הפרקליטות
פרקליטות המדינה הגישה לבית משפט השלום בפתח תקווה כתב אישום נגד רז ויינברגר (49) מעין החורש, הנאשם כי פרסם בחשבונו ברשת X פרסומים מסיתים, הקוראים לרצח ראש הממשלה בנימין נתניהו, נבחרי ציבור מהקואלציה ותומכי ראש הממשלה וממשלתו. הפרקליטות מבקשת לעצור את ויינברגר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.
על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד מאיה ניצן ממחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, במשך תקופה של כחודש וחצי, על רקע הבחירות לכנסת ה-26 ולקראתן, פרסם ויינברגר בחשבונו הציבורי ברשת X 21 פרסומים מסיתים, הקוראים לרצח ראש הממשלה בנימין נתניהו, שרי ממשלת ישראל, חברי כנסת ממפלגות הקואלציה ותומכי ראש-הממשלה בנימין נתניהו וממשלתו.
בין היתר כתב ויינברגר בתגובה לפרסומים בחשבונו של בנימין נתניהו "... בנימין נתניהו, גדול הבוגדים בתולדות המדינה, דינו מוות"; "...בוגד ארור, צריך למחות זכר היותך, לשרוף אותך יחד על זוגתך הפסיכית ושני בניה בעודכם בחיים." כמו כן כתב בתגובה לפרסום בחשבון של ח"כ אלמוג כהן: "...הורייך צריכים לצפות איך עורפים את ראשך וזורקים אותו לעזתים שישחקו כדורגל".
כתב האישום מייחס לויינברגר 10 עבירות של הסתה לטרור ו-18 עבירות של הסתה לאלימות.
בבקשת המעצר שהוגשה במקביל ציינה מחלקת הסייבר כי פרסומיו של ויינברגר, השיטתיות והחזרתיות שבהם, כמותם והיקפם, ותוכנם המסית והאלים, כל זאת על רקע הרגישות והמתיחות לקראת הבחירות לכנסת ה-26, מלמדים על המסוכנות הנשקפת ממנו לציבור ובטחונו. אין מדובר בהתבטאויות בודדות או באמירות שנאמרו בלהט הרגע, אלא ברצף של פרסומים אשר במסגרתם שב ויינברגר וקרא לנקיטת אלימות הן כלפי נבחרי ציבור והן כלפי כל אדם שדעותיהם שונות משלו. לכך מצטרפת העובדה שעד לאחרונה היה ברשותו נשק, נסיבה המעצימה את החשש מפני יכולתו לממש בעצמו את קריאות האלימות שפרסם.
פרקליטות המדינה הגישה לבית משפט השלום בפתח תקווה כתב אישום נגד רז ויינברגר (49) מעין החורש, הנאשם כי פרסם בחשבונו ברשת X פרסומים מסיתים, הקוראים לרצח ראש הממשלה בנימין נתניהו, נבחרי ציבור מהקואלציה ותומכי ראש הממשלה וממשלתו. הפרקליטות מבקשת לעצור את ויינברגר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.
על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד מאיה ניצן ממחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, במשך תקופה של כחודש וחצי, על רקע הבחירות לכנסת ה-26 ולקראתן, פרסם ויינברגר בחשבונו הציבורי ברשת X 21 פרסומים מסיתים, הקוראים לרצח ראש הממשלה בנימין נתניהו, שרי ממשלת ישראל, חברי כנסת ממפלגות הקואלציה ותומכי ראש-הממשלה בנימין נתניהו וממשלתו.
בין היתר כתב ויינברגר בתגובה לפרסומים בחשבונו של בנימין נתניהו "... בנימין נתניהו, גדול הבוגדים בתולדות המדינה, דינו מוות"; "...בוגד ארור, צריך למחות זכר היותך, לשרוף אותך יחד על זוגתך הפסיכית ושני בניה בעודכם בחיים." כמו כן כתב בתגובה לפרסום בחשבון של ח"כ אלמוג כהן: "...הורייך צריכים לצפות איך עורפים את ראשך וזורקים אותו לעזתים שישחקו כדורגל".
כתב האישום מייחס לויינברגר 10 עבירות של הסתה לטרור ו-18 עבירות של הסתה לאלימות.
בבקשת המעצר שהוגשה במקביל ציינה מחלקת הסייבר כי פרסומיו של ויינברגר, השיטתיות והחזרתיות שבהם, כמותם והיקפם, ותוכנם המסית והאלים, כל זאת על רקע הרגישות והמתיחות לקראת הבחירות לכנסת ה-26, מלמדים על המסוכנות הנשקפת ממנו לציבור ובטחונו. אין מדובר בהתבטאויות בודדות או באמירות שנאמרו בלהט הרגע, אלא ברצף של פרסומים אשר במסגרתם שב ויינברגר וקרא לנקיטת אלימות הן כלפי נבחרי ציבור והן כלפי כל אדם שדעותיהם שונות משלו. לכך מצטרפת העובדה שעד לאחרונה היה ברשותו נשק, נסיבה המעצימה את החשש מפני יכולתו לממש בעצמו את קריאות האלימות שפרסם.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה היום לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד כתב אישום נגד איהב בלחי (30) מטייבה, אשר זרק רימון רסס לעבר בית מגורים בטבורה של קלנסווה.
מכתב האישום שהגיש עו"ד יהונתן אילון-הירש מפרקליטות מחוז מרכז עולה, כי לפני כשבועיים בשעת ערב מוקדמת, הגיע בלחי לביתו של המתלונן עם רימון יד, ברכב עם לוחית זיהוי משוכפלת.
הוא התקרב לחצר הבית וזרק את הרימון, בזמן שאשת המתלונן שהתה בבית ומסביב אנשים רבים. מיד לאחר מכן, נמלט מהמקום.
הרימון התפוצץ על המדרכה ברחוב, על סף הכניסה לחצר הבית, בצמוד לרכב המשפחתי ונגרם נזק לרכב.
כתב האישום מייחס לנאשם ביצוע עבירות של נשיאת נשק והיזק בזדון בחומר נפץ.
הפרקליטות מבקשת מבית המשפט להורות על מעצרו עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.
פרקליטות המדינה הגישה היום לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד כתב אישום נגד איהב בלחי (30) מטייבה, אשר זרק רימון רסס לעבר בית מגורים בטבורה של קלנסווה.
מכתב האישום שהגיש עו"ד יהונתן אילון-הירש מפרקליטות מחוז מרכז עולה, כי לפני כשבועיים בשעת ערב מוקדמת, הגיע בלחי לביתו של המתלונן עם רימון יד, ברכב עם לוחית זיהוי משוכפלת.
הוא התקרב לחצר הבית וזרק את הרימון, בזמן שאשת המתלונן שהתה בבית ומסביב אנשים רבים. מיד לאחר מכן, נמלט מהמקום.
הרימון התפוצץ על המדרכה ברחוב, על סף הכניסה לחצר הבית, בצמוד לרכב המשפחתי ונגרם נזק לרכב.
כתב האישום מייחס לנאשם ביצוע עבירות של נשיאת נשק והיזק בזדון בחומר נפץ.
הפרקליטות מבקשת מבית המשפט להורות על מעצרו עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית משפט השלום בירושלים כתב אישום נגד עקיבא עמוס (70), תושב מעלה אדומים, מורה לנהיגה לשעבר, בגין ביצוע מעשים מגונים והטרדה מינית של חמש מתלמידותיו, בהן קטינה.
על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו״ד עדיאל זנזורי מפרקליטות מחוז ירושלים, בין השנים 2019-2023 נהג עמוס להעיר לתלמידות על מראה גופן ולבושן, להציע להן לצאת עמו לאחר השיעורים וליצור עמן מגע פיזי ללא הסכמתן.
באחד המקרים, במהלך שיעור נהיגה עם תלמידה קטינה, הניח עמוס את ידו על ירכה בזמן שנהגה ברכב, לאחר שהשמיע כלפיה הערות על מראה החיצוני. במקרה אחר, ניסה לנשק תלמידה כבר בשיעור הנהיגה הראשון שלה, ובהמשך חיבק אותה וניסה לנשקה שוב. בעקבות התנהגותו הפסיקה התלמידה ללמוד אצלו.
במקרה נוסף, נהג עמוס לחבק ולנשק תלמידה לפני שיעורי הנהיגה ולאחריהם, ללא הסכמתה. באירוע אחר, בתום שיעור נהיגה ביוני 2023, ניגש עמוס לתלמידה שהמתינה בתחנת אוטובוס, משך אותה לעברו, נצמד אליה, חיבק ונישק אותה על לחיה בניגוד לרצונה, בזמן שניסתה להתרחק ממנו. לאחר שנהג חולף הבחין במתרחש והאט את רכבו, עזב עמוס את המקום.
החקירה נוהלה באמצעות תחנת מעלה אדומים.
כתב האישום מייחס לעמוס עבירות של מעשים מגונים והטרדה מינית, לרבות מעשים מגונים בקטינה.
פרקליטות המדינה הגישה לבית משפט השלום בירושלים כתב אישום נגד עקיבא עמוס (70), תושב מעלה אדומים, מורה לנהיגה לשעבר, בגין ביצוע מעשים מגונים והטרדה מינית של חמש מתלמידותיו, בהן קטינה.
על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו״ד עדיאל זנזורי מפרקליטות מחוז ירושלים, בין השנים 2019-2023 נהג עמוס להעיר לתלמידות על מראה גופן ולבושן, להציע להן לצאת עמו לאחר השיעורים וליצור עמן מגע פיזי ללא הסכמתן.
באחד המקרים, במהלך שיעור נהיגה עם תלמידה קטינה, הניח עמוס את ידו על ירכה בזמן שנהגה ברכב, לאחר שהשמיע כלפיה הערות על מראה החיצוני. במקרה אחר, ניסה לנשק תלמידה כבר בשיעור הנהיגה הראשון שלה, ובהמשך חיבק אותה וניסה לנשקה שוב. בעקבות התנהגותו הפסיקה התלמידה ללמוד אצלו.
במקרה נוסף, נהג עמוס לחבק ולנשק תלמידה לפני שיעורי הנהיגה ולאחריהם, ללא הסכמתה. באירוע אחר, בתום שיעור נהיגה ביוני 2023, ניגש עמוס לתלמידה שהמתינה בתחנת אוטובוס, משך אותה לעברו, נצמד אליה, חיבק ונישק אותה על לחיה בניגוד לרצונה, בזמן שניסתה להתרחק ממנו. לאחר שנהג חולף הבחין במתרחש והאט את רכבו, עזב עמוס את המקום.
החקירה נוהלה באמצעות תחנת מעלה אדומים.
כתב האישום מייחס לעמוס עבירות של מעשים מגונים והטרדה מינית, לרבות מעשים מגונים בקטינה.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט העליון ערעור על הכרעת הדין ועל גזר הדין שבו הוטלו 22 שנות מאסר על דניס מוקין, שהורשע ברצח דיאר עומרי ז״ל, צעיר בן 19, בעקבות עימות בין נהגים בכביש סמוך ליישוב גן נר במאי 2023. הפרקליטות מבקשת לקבוע כי מוקין ביצע את הרצח בכוונה ולא באדישות, כפי שנקבע בדעת רוב בבית המשפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת, ולהחמיר בעונשו.
על פי הכרעת הדין, מוקין נהג ברכב כשהוא תחת השפעת אלכוהול וסמים ובזמן שהיה פסול מנהיגה. במהלך נסיעתו התרגז על אופן נהיגתו של עומרי, יצא מרכבו כשהוא אוחז באקדח שלוף וירה מספר פעמים באוויר. בהמשך התפתח בין השניים עימות, שבמהלכו ירה מוקין בעומרי שני כדורים מטווח קרוב, שאחד מהם חדר ללבו וגרם למותו. לאחר שעומרי נפגע וניסה להימלט לעבר רכבו, המשיך מוקין לירות לכיוונו עד שאזלה התחמושת במחסנית. לאחר שעומרי התמוטט, עזב מוקין את המקום מבלי להגיש לו עזרה או להזעיק את כוחות ההצלה, ובהמשך ביקש מאחותו למסור למשטרה כי היא זו שנהגה ברכב.
בית המשפט המחוזי הרשיע את מוקין ברצח ובעבירות נוספות, אך שופטות ההרכב נחלקו בשאלה אם הרצח בוצע בכוונה או באדישות. בדעת רוב נקבע כי לא הוכח מעבר לספק סביר שהירי הקטלני, שבוצע במהלך ההתגוששות, נעשה בכוונה להמית. מנגד, בדעת המיעוט נקבע כי מכלול נסיבות האירוע, ובכללן הירי מטווח קרוב לעבר פלג גופו העליון של המנוח, המשך הירי לעברו בעת שנמלט והתנהגותו של מוקין לאחר המעשה, מבססים את המסקנה כי פעל בכוונה להמיתו.
בערעור טוענת המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, באמצעות עו״ד מוחמד סראחנה, כי שגה בית המשפט כאשר בחן את שלבי האירוע בנפרד, במקום לראות בהם רצף אחד המעיד על כוונתו של מוקין. לעמדת הפרקליטות, הירי המודע מטווח אפס לעבר איברים חיוניים, לצד התנהלותו של מוקין לפני הירי ולאחריו, מבססים את המסקנה כי פעל בכוונה להמית.
עוד טוענת הפרקליטות כי גם אם תיוותר על כנה הקביעה שהרצח בוצע באדישות, העונש שנגזר על מוקין אינו משקף את חומרת המעשים ואת רמת האשם הגבוהה העולה מנסיבותיהם. לפיכך, מבקשת הפרקליטות מבית המשפט העליון להחמיר בעונשו.
בבית המשפט המחוזי בנוף הגליל- נצרת התיק נוהל באמצעות עורכות הדין יעל כ״ץ ותובל דורי מפרקליטות מחוז צפון.
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט העליון ערעור על הכרעת הדין ועל גזר הדין שבו הוטלו 22 שנות מאסר על דניס מוקין, שהורשע ברצח דיאר עומרי ז״ל, צעיר בן 19, בעקבות עימות בין נהגים בכביש סמוך ליישוב גן נר במאי 2023. הפרקליטות מבקשת לקבוע כי מוקין ביצע את הרצח בכוונה ולא באדישות, כפי שנקבע בדעת רוב בבית המשפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת, ולהחמיר בעונשו.
על פי הכרעת הדין, מוקין נהג ברכב כשהוא תחת השפעת אלכוהול וסמים ובזמן שהיה פסול מנהיגה. במהלך נסיעתו התרגז על אופן נהיגתו של עומרי, יצא מרכבו כשהוא אוחז באקדח שלוף וירה מספר פעמים באוויר. בהמשך התפתח בין השניים עימות, שבמהלכו ירה מוקין בעומרי שני כדורים מטווח קרוב, שאחד מהם חדר ללבו וגרם למותו. לאחר שעומרי נפגע וניסה להימלט לעבר רכבו, המשיך מוקין לירות לכיוונו עד שאזלה התחמושת במחסנית. לאחר שעומרי התמוטט, עזב מוקין את המקום מבלי להגיש לו עזרה או להזעיק את כוחות ההצלה, ובהמשך ביקש מאחותו למסור למשטרה כי היא זו שנהגה ברכב.
בית המשפט המחוזי הרשיע את מוקין ברצח ובעבירות נוספות, אך שופטות ההרכב נחלקו בשאלה אם הרצח בוצע בכוונה או באדישות. בדעת רוב נקבע כי לא הוכח מעבר לספק סביר שהירי הקטלני, שבוצע במהלך ההתגוששות, נעשה בכוונה להמית. מנגד, בדעת המיעוט נקבע כי מכלול נסיבות האירוע, ובכללן הירי מטווח קרוב לעבר פלג גופו העליון של המנוח, המשך הירי לעברו בעת שנמלט והתנהגותו של מוקין לאחר המעשה, מבססים את המסקנה כי פעל בכוונה להמיתו.
בערעור טוענת המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, באמצעות עו״ד מוחמד סראחנה, כי שגה בית המשפט כאשר בחן את שלבי האירוע בנפרד, במקום לראות בהם רצף אחד המעיד על כוונתו של מוקין. לעמדת הפרקליטות, הירי המודע מטווח אפס לעבר איברים חיוניים, לצד התנהלותו של מוקין לפני הירי ולאחריו, מבססים את המסקנה כי פעל בכוונה להמית.
עוד טוענת הפרקליטות כי גם אם תיוותר על כנה הקביעה שהרצח בוצע באדישות, העונש שנגזר על מוקין אינו משקף את חומרת המעשים ואת רמת האשם הגבוהה העולה מנסיבותיהם. לפיכך, מבקשת הפרקליטות מבית המשפט העליון להחמיר בעונשו.
בבית המשפט המחוזי בנוף הגליל- נצרת התיק נוהל באמצעות עורכות הדין יעל כ״ץ ותובל דורי מפרקליטות מחוז צפון.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי לנוער בבאר שבע כתב אישום נגד תושב אילת, בגין עבירות מין חמורות שביצע במספר קטינים, ובהן אינוס ומעשים מגונים. הנאשם עצמו היה קטין בעת ביצוע המעשים המיוחסים לו.
מכתב האישום שהגישה עו"ד שלומית מלקו מפרקליטות מחוז דרום פלילי עולה כי במהלך השנים 2025–2026 ביצע הנאשם עבירות מין חוזרות בקטינים שהכיר במסגרת מפגשים חברתיים ומשחקים משותפים. הנאשם נהג להיפגש עם הילדים בפארק, במקלט ובבתים שבהם נהגו לשחק במחשב ולצפות בטלוויזיה, וניצל את המפגשים לביצוע המעשים.
על פי כתב האישום, בחלק מהמקרים הזמין הנאשם קטינים לביתו כדי לשחק במשחקי מחשב, ובמהלך המפגשים ביצע בהם מעשי אינוס, גם לאחר שביקשו ממנו להפסיק. במקרים אחרים הוביל קטינים למקומות מבודדים בגני שעשועים ובמקלט, לעיתים תוך שימוש בכוח או באמתלות שונות, ושם ביצע בהם עבירות מין.
עוד עולה מכתב האישום כי הנאשם ביצע חלק מהמעשים בנוכחות קטינים נוספים, ובאחד המקרים אף גרם לקטין לבצע מעשה אינוס בקטין אחר. חלק מהמעשים בוצעו כלפי ילדים צעירים ובהם ילד כבן שבע.
במקביל, השתמש הנאשם ברשתות החברתיות טיקטוק וביישומון ווטסאפ כדי לנהל עם קטינים התכתבויות בעלות אופי מיני, לשלוח להם תמונות אינטימיות, לעיתים לצפייה חד־פעמית, ולבקש מהם לשלוח לו תמונות דומות. באחד המקרים ביקש מקטין שלא לספר לאחרים על תמונה ששלח לו. באירועים נוספים הציג לקטינים תכנים פורנוגרפיים והציע להם לבצע עמו מעשים מיניים.
כתב האישום מייחס לנאשם, עבירות רבות של אינוס, גרם אינוס, ניסיון אינוס ומעשים מגונים.
מאחר שהנאשם היה קטין בעת ביצוע העבירות וההליך מתנהל בבית המשפט לנוער, חל איסור על פרסום שמו או כל פרט העלול להביא לזיהויו ולא ניתן להעביר את כתבי בית הדין. כמו כן, אין לפרסם פרטים העלולים להביא לזיהוי המתלוננים.
התיק נחקר על ידי תחנת משטרת אילת.
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי לנוער בבאר שבע כתב אישום נגד תושב אילת, בגין עבירות מין חמורות שביצע במספר קטינים, ובהן אינוס ומעשים מגונים. הנאשם עצמו היה קטין בעת ביצוע המעשים המיוחסים לו.
מכתב האישום שהגישה עו"ד שלומית מלקו מפרקליטות מחוז דרום פלילי עולה כי במהלך השנים 2025–2026 ביצע הנאשם עבירות מין חוזרות בקטינים שהכיר במסגרת מפגשים חברתיים ומשחקים משותפים. הנאשם נהג להיפגש עם הילדים בפארק, במקלט ובבתים שבהם נהגו לשחק במחשב ולצפות בטלוויזיה, וניצל את המפגשים לביצוע המעשים.
על פי כתב האישום, בחלק מהמקרים הזמין הנאשם קטינים לביתו כדי לשחק במשחקי מחשב, ובמהלך המפגשים ביצע בהם מעשי אינוס, גם לאחר שביקשו ממנו להפסיק. במקרים אחרים הוביל קטינים למקומות מבודדים בגני שעשועים ובמקלט, לעיתים תוך שימוש בכוח או באמתלות שונות, ושם ביצע בהם עבירות מין.
עוד עולה מכתב האישום כי הנאשם ביצע חלק מהמעשים בנוכחות קטינים נוספים, ובאחד המקרים אף גרם לקטין לבצע מעשה אינוס בקטין אחר. חלק מהמעשים בוצעו כלפי ילדים צעירים ובהם ילד כבן שבע.
במקביל, השתמש הנאשם ברשתות החברתיות טיקטוק וביישומון ווטסאפ כדי לנהל עם קטינים התכתבויות בעלות אופי מיני, לשלוח להם תמונות אינטימיות, לעיתים לצפייה חד־פעמית, ולבקש מהם לשלוח לו תמונות דומות. באחד המקרים ביקש מקטין שלא לספר לאחרים על תמונה ששלח לו. באירועים נוספים הציג לקטינים תכנים פורנוגרפיים והציע להם לבצע עמו מעשים מיניים.
כתב האישום מייחס לנאשם, עבירות רבות של אינוס, גרם אינוס, ניסיון אינוס ומעשים מגונים.
מאחר שהנאשם היה קטין בעת ביצוע העבירות וההליך מתנהל בבית המשפט לנוער, חל איסור על פרסום שמו או כל פרט העלול להביא לזיהויו ולא ניתן להעביר את כתבי בית הדין. כמו כן, אין לפרסם פרטים העלולים להביא לזיהוי המתלוננים.
התיק נחקר על ידי תחנת משטרת אילת.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה היום לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד כתב אישום נגד עבד מסארוה (30), תושב טירה, בגין רצח בצוותא של זיאד בשארה ז"ל, לפני כשלושה חודשים סמוך לתיכון מדעים בטייבה.
מכתב האישום שהגיש עו"ד דודי ענבר מפרקליטות מחוז מרכז עולה, כי מסארוה פעל בשיטתיות ובתכנון מוקדם כדי לפתות את המנוח להגיע לזירה מבודדת הצמודה לבית ספר תיכון. לצורך המעשה, הצטייד בטלפון ובכרטיס סים מבצעי, ויצר קשר עם המנוח תוך הצגת מצג שווא לפיו יש בידו הצעת עבודה עבורו בתחום עבודות עץ ופרגולות, הדורשת מדידות דחופות במקום. מסארוה הפעיל לחץ על המנוח להתייצב בזירה, שלח לו מיקום מדויק והבטיח לו עבודות נוספות.
בעקבות "כיפה אדומה" שעשה לו, הגיע המנוח למקום ברכבו, מלווה באשתו ובבתה הפעוטה בת ה-4. משלא איתר המנוח את המקום המדויק בתוך שטח בית הספר, הכווין אותו מסארוה לחניית עפר, טען בכזב כי הוא נמצא מרחק דקות ספורות ממנו, ואף בירר עמו מהו סוג הרכב שבו הוא נוהג- וזאת במטרה לאפשר את זיהויו.
מיד לאחר מכן, הגיעו למקום שני רעולי פנים רכובים על אופנוע ללא לוחיות זיהוי וחמושים באקדח. אחד מהם התקרב אל חלון הרכב, שהיה פתוח, וירה מטווח קצר מספר יריות לעבר המנוח, לעיני אשתו.
מיד לאחר מכן, נמלטו היורים מהזירה, והם טרם נעצרו.
כתוצאה מהירי נפגע המנוח באורח אנוש ומותו נקבע במקום.
פרקליטות מחוז מרכז יחסה לנאשם בכתב האישום ביצוע עבירה של רצח באדישות בצוותא חדא וביקשה מבית המשפט להורות על מעצרו עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.
בבקשת המעצר הדגיש עו"ד ענבר את מסוכנותו הגבוהה של הנאשם, ששימש כחוליה מרכזית וקריטית בהוצאת החיסול לפועל, באמצעות הובלת המנוח אל המלכודת שנטמנה לו ברמייה מתוכננת בקור רוח.
פרקליטות המדינה הגישה היום לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד כתב אישום נגד עבד מסארוה (30), תושב טירה, בגין רצח בצוותא של זיאד בשארה ז"ל, לפני כשלושה חודשים סמוך לתיכון מדעים בטייבה.
מכתב האישום שהגיש עו"ד דודי ענבר מפרקליטות מחוז מרכז עולה, כי מסארוה פעל בשיטתיות ובתכנון מוקדם כדי לפתות את המנוח להגיע לזירה מבודדת הצמודה לבית ספר תיכון. לצורך המעשה, הצטייד בטלפון ובכרטיס סים מבצעי, ויצר קשר עם המנוח תוך הצגת מצג שווא לפיו יש בידו הצעת עבודה עבורו בתחום עבודות עץ ופרגולות, הדורשת מדידות דחופות במקום. מסארוה הפעיל לחץ על המנוח להתייצב בזירה, שלח לו מיקום מדויק והבטיח לו עבודות נוספות.
בעקבות "כיפה אדומה" שעשה לו, הגיע המנוח למקום ברכבו, מלווה באשתו ובבתה הפעוטה בת ה-4. משלא איתר המנוח את המקום המדויק בתוך שטח בית הספר, הכווין אותו מסארוה לחניית עפר, טען בכזב כי הוא נמצא מרחק דקות ספורות ממנו, ואף בירר עמו מהו סוג הרכב שבו הוא נוהג- וזאת במטרה לאפשר את זיהויו.
מיד לאחר מכן, הגיעו למקום שני רעולי פנים רכובים על אופנוע ללא לוחיות זיהוי וחמושים באקדח. אחד מהם התקרב אל חלון הרכב, שהיה פתוח, וירה מטווח קצר מספר יריות לעבר המנוח, לעיני אשתו.
מיד לאחר מכן, נמלטו היורים מהזירה, והם טרם נעצרו.
כתוצאה מהירי נפגע המנוח באורח אנוש ומותו נקבע במקום.
פרקליטות מחוז מרכז יחסה לנאשם בכתב האישום ביצוע עבירה של רצח באדישות בצוותא חדא וביקשה מבית המשפט להורות על מעצרו עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.
בבקשת המעצר הדגיש עו"ד ענבר את מסוכנותו הגבוהה של הנאשם, ששימש כחוליה מרכזית וקריטית בהוצאת החיסול לפועל, באמצעות הובלת המנוח אל המלכודת שנטמנה לו ברמייה מתוכננת בקור רוח.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד אחמד אבו גררה (18) מרהט, לאחר שבמהלך סכסוך משפחתי כיוון נשק מסוג M16 לעבר בני משפחתו, בהם ילדים קטינים, וירה מספר יריות באזור מגורים ובשטח בית ספר סמוך.
מכתב האישום שהגיש עו"ד עידן איבגי מפרקליטות מחוז דרום עולה כי לפני מספר שבועות שהה אבו גררה עם אביו ובני משפחה נוספים בחניון בית ספר הסמוך לביתו ברהט. בשלב מסוים התפתח ויכוח בינו לבין אדם אחר, שהסלים לקטטה, עד שבני המשפחה הפרידו בין השניים. לאחר מכן שב אבו גררה לביתו, אך בהמשך התפתח ויכוח נוסף בינו לבין קרוב משפחתו, שאחז במקל והתקדם לעברו בצורה מאיימת. בני משפחה נוספים ניסו לעצור את קרוב המשפחה, ובשלב זה רץ אבו גררה לביתו ויצא כעבור מספר שניות כשהוא נושא נשק מסוג M16.
על פי כתב האישום, אבו גררה כיוון את הנשק לעבר אביו, סבתו ובני משפחה נוספים, בהם ילדים קטינים. כאשר שניים מבני משפחתו ניסו לעצור אותו וליטול ממנו את הנשק, החל להתקדם לעבר בית הספר תוך שהוא יורה מספר יריות באוויר. בהמשך נכנס אבו גררה בריצה לשטח בית הספר כשהנשק בידיו. לאחר שאחד מבני משפחתו נכנס בעקבותיו בניסיון לעצור אותו, הסתובב אבו גררה וירה כשתי יריות ממרחק. קרוב המשפחה התכופף, ואבו גררה המשיך בבריחתו, קפץ מעל גדר בית הספר ונמלט מהמקום כשהוא נושא את הנשק.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים, שהוגשה במקביל לכתב האישום, ציין עו"ד איבגי כי מעשיו של אבו גררה מלמדים על מסוכנות גבוהה לביטחון הציבור, לאחר שהצטייד בנשק, כיוון אותו לעבר בני משפחתו וביצע ירי באזור מגורים. עוד הודגש כי רק באורח נס לא נהרג או נפצע אדם, וכי קיומו של סכסוך פעיל מעורר חשש להסלמה נוספת.
לאבו גררה יוחסו עבירות של נשיאה והובלת נשק וירי מנשק חם.
התיק נוהל על ידי תחנת משטרת רהט נגב.
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד אחמד אבו גררה (18) מרהט, לאחר שבמהלך סכסוך משפחתי כיוון נשק מסוג M16 לעבר בני משפחתו, בהם ילדים קטינים, וירה מספר יריות באזור מגורים ובשטח בית ספר סמוך.
מכתב האישום שהגיש עו"ד עידן איבגי מפרקליטות מחוז דרום עולה כי לפני מספר שבועות שהה אבו גררה עם אביו ובני משפחה נוספים בחניון בית ספר הסמוך לביתו ברהט. בשלב מסוים התפתח ויכוח בינו לבין אדם אחר, שהסלים לקטטה, עד שבני המשפחה הפרידו בין השניים. לאחר מכן שב אבו גררה לביתו, אך בהמשך התפתח ויכוח נוסף בינו לבין קרוב משפחתו, שאחז במקל והתקדם לעברו בצורה מאיימת. בני משפחה נוספים ניסו לעצור את קרוב המשפחה, ובשלב זה רץ אבו גררה לביתו ויצא כעבור מספר שניות כשהוא נושא נשק מסוג M16.
על פי כתב האישום, אבו גררה כיוון את הנשק לעבר אביו, סבתו ובני משפחה נוספים, בהם ילדים קטינים. כאשר שניים מבני משפחתו ניסו לעצור אותו וליטול ממנו את הנשק, החל להתקדם לעבר בית הספר תוך שהוא יורה מספר יריות באוויר. בהמשך נכנס אבו גררה בריצה לשטח בית הספר כשהנשק בידיו. לאחר שאחד מבני משפחתו נכנס בעקבותיו בניסיון לעצור אותו, הסתובב אבו גררה וירה כשתי יריות ממרחק. קרוב המשפחה התכופף, ואבו גררה המשיך בבריחתו, קפץ מעל גדר בית הספר ונמלט מהמקום כשהוא נושא את הנשק.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים, שהוגשה במקביל לכתב האישום, ציין עו"ד איבגי כי מעשיו של אבו גררה מלמדים על מסוכנות גבוהה לביטחון הציבור, לאחר שהצטייד בנשק, כיוון אותו לעבר בני משפחתו וביצע ירי באזור מגורים. עוד הודגש כי רק באורח נס לא נהרג או נפצע אדם, וכי קיומו של סכסוך פעיל מעורר חשש להסלמה נוספת.
לאבו גררה יוחסו עבירות של נשיאה והובלת נשק וירי מנשק חם.
התיק נוהל על ידי תחנת משטרת רהט נגב.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בחיפה כתב אישום נגד עלי מסוודא (28), בגין רצח אשתו, יונית מסוודא ז”ל, בכוונה בנסיבות מחמירות. על פי כתב האישום, מסוודא דקר את אשתו למוות בדירתם בחיפה, בעת שבנם התינוק שהה בדירה, ולאחר מכן שטף את הדם מגופה במקלחת בניסיון לטשטש את הראיות לרצח.
מכתב האישום שהגישה עו”ד מירב בר מפרקליטות מחוז חיפה (פלילי) עולה כי בתקופה שקדמה לרצח היו יחסיהם של בני הזוג מעורערים, בין היתר על רקע מערכת היחסים העכורה בין המנוחה למשפחת מסוודא. לאחר לידת בנם החל מסוודא לחשוד באשתו כי היא בוגדת בו ומתכננת לעזוב אותו.
על פי כתב האישום, בלילה שבין 24 ל-25 בספטמבר, בעת שבני הזוג שהו בדירתם יחד עם בנם התינוק, תקף מסוודא את המנוחה, נטל סכין מהמטבח ונעץ אותה בעוצמה בצווארה, לאחר שגיבש החלטה להמיתה. כתוצאה מהדקירה נפגעה המנוחה בקנה הנשימה ובכלי דם בצווארה, והחלה לדמם באופן מסיבי.
בהמשך, לקח מסוודא את המנוחה לחדר המקלחת, שטף את הדם מגופה וכן שטף את גופו, במטרה לטשטש ולהעלים ראיות לביצוע הרצח. לאחר מכן נשא אותה אל מחוץ לדירה והתקשר למוקד המשטרה. שוטרים שהגיעו למקום מצאו את המנוחה בחדר המדרגות, כשהיא ללא דופק, והחלו לבצע בה פעולות החייאה, אליהן הצטרף גם מסוודא. לאורך האירוע שהה בנם התינוק במיטתו בדירה. המנוחה פונתה לבית החולים רמב”ם, שם נקבע מותה.
בנוסף לעבירת הרצח בכוונה בנסיבות מחמירות, מיוחסת למסוודא גם עבירה של שיבוש מהלכי משפט.
בבקשת המעצר הוסיפה הפרקליטות: “הנאשם פעל בקור רוח, כאשר לאחר הרצח הוא שטף את המנוחה ואת עצמו, ולמרות שהתקשר למוקד 100, לא שיתף בפרטי האירוע, ואף מסר פרטים חלקיים ומגמתיים בלבד. התנהלותו מתחכמת זו, מעידה על מסוכנותו הרבה, אך גם על קור הרוח שלו בעת ביצוע הרצח ולאחריו, ומכאן גם החשש הגבוה מפני שיבוש הליכי המשפט גם בעתיד.”
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בחיפה כתב אישום נגד עלי מסוודא (28), בגין רצח אשתו, יונית מסוודא ז”ל, בכוונה בנסיבות מחמירות. על פי כתב האישום, מסוודא דקר את אשתו למוות בדירתם בחיפה, בעת שבנם התינוק שהה בדירה, ולאחר מכן שטף את הדם מגופה במקלחת בניסיון לטשטש את הראיות לרצח.
מכתב האישום שהגישה עו”ד מירב בר מפרקליטות מחוז חיפה (פלילי) עולה כי בתקופה שקדמה לרצח היו יחסיהם של בני הזוג מעורערים, בין היתר על רקע מערכת היחסים העכורה בין המנוחה למשפחת מסוודא. לאחר לידת בנם החל מסוודא לחשוד באשתו כי היא בוגדת בו ומתכננת לעזוב אותו.
על פי כתב האישום, בלילה שבין 24 ל-25 בספטמבר, בעת שבני הזוג שהו בדירתם יחד עם בנם התינוק, תקף מסוודא את המנוחה, נטל סכין מהמטבח ונעץ אותה בעוצמה בצווארה, לאחר שגיבש החלטה להמיתה. כתוצאה מהדקירה נפגעה המנוחה בקנה הנשימה ובכלי דם בצווארה, והחלה לדמם באופן מסיבי.
בהמשך, לקח מסוודא את המנוחה לחדר המקלחת, שטף את הדם מגופה וכן שטף את גופו, במטרה לטשטש ולהעלים ראיות לביצוע הרצח. לאחר מכן נשא אותה אל מחוץ לדירה והתקשר למוקד המשטרה. שוטרים שהגיעו למקום מצאו את המנוחה בחדר המדרגות, כשהיא ללא דופק, והחלו לבצע בה פעולות החייאה, אליהן הצטרף גם מסוודא. לאורך האירוע שהה בנם התינוק במיטתו בדירה. המנוחה פונתה לבית החולים רמב”ם, שם נקבע מותה.
בנוסף לעבירת הרצח בכוונה בנסיבות מחמירות, מיוחסת למסוודא גם עבירה של שיבוש מהלכי משפט.
בבקשת המעצר הוסיפה הפרקליטות: “הנאשם פעל בקור רוח, כאשר לאחר הרצח הוא שטף את המנוחה ואת עצמו, ולמרות שהתקשר למוקד 100, לא שיתף בפרטי האירוע, ואף מסר פרטים חלקיים ומגמתיים בלבד. התנהלותו מתחכמת זו, מעידה על מסוכנותו הרבה, אך גם על קור הרוח שלו בעת ביצוע הרצח ולאחריו, ומכאן גם החשש הגבוה מפני שיבוש הליכי המשפט גם בעתיד.”
דוח מחלקת חנינות לשנת 2025*
גידול מתמשך של כ-30% במספר הבקשות שהועברו לטיפול מחלקת חנינות במשרד המשפטים בשלוש השנים שחלפו מאז ה-7.10
במהלך שנת 2025 נפתחו במחלקת חנינות של משרד המשפטים 1,564 בקשות חנינה, מרביתן בקשות למחיקת רישום פלילי, הקלה בעונשי מאסר והקלה בעונשי קנסות. נתוני המחלקה מצביעים על גידול משמעותי ומתמשך של כ-30% במספר הבקשות שנפתחו בבית הנשיא והועברו לטיפול מחלקת חנינות במשרד המשפטים, בשלוש השנים שחלפו מאז ה-7.10 ומלחמת חרבות ברזל ('מלחמת התקומה').
נתונים מרכזיים מהדו"ח:
• בשנת 2025 מרבית הבקשות היו מסוג מחיקת רישום פלילי (49.8%, מתוכן כ-10% בקשות מטעם חיילים ומתנדבי השירות הלאומי)
• 17.2% מהבקשות עסקו בהקלה בעונשי מאסר
• 11% מכלל הבקשות שטופלו היו בקשות להקלה בעונשי קנסות.
• יתר הבקשות עסקו בהקלות בעונשים אחרים, וכן בתחום קציבת מאסרי עולם.
• 35% מבין חוות הדעת שהועברו מטעם מחלקת חנינות לנשיא המדינה בשנת 2025 היו חיוביות והומלץ בהן על מתן חנינה.
• ב-86% מהבקשות להקלה בעונשי קנסות הועברה חוות דעת חיובית: שיעור ההיענות החיובי מבטא התחשבות בחייבים שניסו לפרוע את חובם באמצעות הסדר מול המרכז לגביית קנסות, לא הצליחו לפרוע את החוב במלואו לאור החמרה בנסיבותיהם, ואשר לא המשיכו לבצע עבירות בשנים האחרונות. כמו כן, שיעור זה מבטא התחשבות בחייבים על רקע אירועי השעה במדינת ישראל - פרוץ מלחמת חרבות ברזל והמבצעים לאחר מכן, גיוסם של רבים לשירות מילואים ממושך, פינויים של תושבים רבים מבתיהם ואובדן הכנסות או מקומות עבודה כתוצאה מכך.
• ב-16% מהבקשות להקלה במאסר ניתנה חוות דעת חיובית: חוות הדעת החיוביות התבססו בעיקרן על נסיבות אישיות או משפחתיות ייחודיות הקשורות להשלכות המלחמה, כגון מצב רפואי-נפשי מורכב.
• ב-31% מהבקשות למחיקת רישום פלילי ותעבורתי הועברו חוות דעת חיוביות.
במהלך השנה טופלו במחלקת חנינות בקשות ייחודיות, שנבחנו במסגרת מסלולים ומתווי חנינות מיוחדים, במטרה להתאים מענה הולם לסוגייה מסוימת, לאוכלוסייה ייחודית או לצרכי השעה.
מתווה חנינות מיוחד בעקבות מתקפת הטרור ב-7.10 ומלחמת 'חרבות ברזל'
במסגרת בחינת הבקשות הקשורות לאירועי המלחמה והמבצעים, ניתן משקל רב לתרומה משמעותית לביטחון המדינה, לאובדן ולשכול, וכן לנטל הכלכלי והרגשי הכבד שאותו נושאות משפחות הנפגעים, המפונים והחטופים. כמו כן, הופעלו ביתר שאת שיקולי חסד וחמלה, תוך שמירה על איזון רגיש בין האינטרס הציבורי הכללי לבין האינטרס והצורך האישי של מבקש החנינה באשר הוא.
להלן נתונים אודות סוגי הבקשות שטופלו במחלקה בשנת 2025 במסגרת המתווה המיוחד (חרבות ברזל):
• 34 בקשות להקלה בעונשי מאסר (כ-33%)
• 28 בקשות להקלה בעונשי קנסות (כ-27%)
• 21 בקשות לקיצור תקופות התיישנות ומחיקה של רישום פלילי (כ-20%)
• 16 בקשות לקיצור תקופות התיישנות ומחיקה במסגרת מסלול לחיילי מילואים (כ-16%)
דוגמאות לבקשות שטופלו במסגרת המתווה המיוחד (חרבות ברזל) בשנה החולפת:
• מ׳, בשנות ה-20 המוקדמות לחייו, נדון ל-20 חודשי מאסר בפועל בגין החזקת סמים מסוגים שונים שלא לצריכה עצמית. לאחר ביצוע העבירות ניצל מפסטיבל ה"נובה" באירועי השבעה באוקטובר, איבד חברים, נחשף למראות קשים ביותר ונפצע בעצמו. מאז, התמודד עם פוסט־ טראומה והיה מצוי בהליך שיקום, לצד פעילות התנדבותית אישית למען נפגעים אחרים. עניינו של מ' עורר לבטים רבים לנוכח חומרת המעשים.כחלק מהטיפול בבקשה ולנוכח הרגישות הרבה שעלתה מהנסיבות שפורטו בבקשה, הוחלט להיפגש עם מבקש החנינה. בהמשך לכך, ולאחר קבלת תסקיר עדכני מטעם שירות המבחן, הומלץ על המרת עונש המאסר בפועל בעונש מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות ולצידו צו מבחן, מתוך מטרה ללוות את המשך תהליך השיקום של מ'. זאת, גם בשים לב לגילו הצעיר, להיעדר רישום פלילי נוסף, ונוכח ההתרשמות כי מאסר מאחורי סורג ובריח עלול לפגוע פגיעה ממשית בשיקומו, בפרט על רקע המצוקה הנפשית בה שרוי מאז אירועי ה.7.10.
• מ׳ ז"ל הותיר לאחר מותו עונשי קנס בסכום מקור של אלפי ש"ח, בהם קנסות משטרתיים, קנס מינהלי וקנס פלילי. בנו, כיורשו היחיד, פנה בבקשה להקל ביתרת החוב, לאחר שחלק קטן ממנו כבר שולם. צוין כי בשל פטירתו של אביו רישומו הפלילי נמחק מן המרשם, ולכן לא ניתן היה לעמוד במלוא הפירוט על נסיבות כלל העבירות שבגינן הוטלו הקנסות. הבקשה חשפה טרגדיה משפחתית קשה ומתמשכת - בת משפחה נוספת של מ׳ נרצחה ב"שבת השחורה", ובהמשך נפטרו גם מ׳ עצמו ואשתו. בנו, שהפך ליורש היחיד במשפחתו, תיאר כי הוא נאלץ להתמודד עם החובות שהותיר אביו לצד מצוקה נפשית וכלכלית משמעותית. על רקע הטרגדיה המשפחתית הקשה, והקשר הישיר שלה לאירועי השבעה באוקטובר, הומלץ להסיר מן היורש את החובות כלפי המדינה ולבטל את יתרת הקנסות שטרם שולמו.
גידול מתמשך של כ-30% במספר הבקשות שהועברו לטיפול מחלקת חנינות במשרד המשפטים בשלוש השנים שחלפו מאז ה-7.10
במהלך שנת 2025 נפתחו במחלקת חנינות של משרד המשפטים 1,564 בקשות חנינה, מרביתן בקשות למחיקת רישום פלילי, הקלה בעונשי מאסר והקלה בעונשי קנסות. נתוני המחלקה מצביעים על גידול משמעותי ומתמשך של כ-30% במספר הבקשות שנפתחו בבית הנשיא והועברו לטיפול מחלקת חנינות במשרד המשפטים, בשלוש השנים שחלפו מאז ה-7.10 ומלחמת חרבות ברזל ('מלחמת התקומה').
נתונים מרכזיים מהדו"ח:
• בשנת 2025 מרבית הבקשות היו מסוג מחיקת רישום פלילי (49.8%, מתוכן כ-10% בקשות מטעם חיילים ומתנדבי השירות הלאומי)
• 17.2% מהבקשות עסקו בהקלה בעונשי מאסר
• 11% מכלל הבקשות שטופלו היו בקשות להקלה בעונשי קנסות.
• יתר הבקשות עסקו בהקלות בעונשים אחרים, וכן בתחום קציבת מאסרי עולם.
• 35% מבין חוות הדעת שהועברו מטעם מחלקת חנינות לנשיא המדינה בשנת 2025 היו חיוביות והומלץ בהן על מתן חנינה.
• ב-86% מהבקשות להקלה בעונשי קנסות הועברה חוות דעת חיובית: שיעור ההיענות החיובי מבטא התחשבות בחייבים שניסו לפרוע את חובם באמצעות הסדר מול המרכז לגביית קנסות, לא הצליחו לפרוע את החוב במלואו לאור החמרה בנסיבותיהם, ואשר לא המשיכו לבצע עבירות בשנים האחרונות. כמו כן, שיעור זה מבטא התחשבות בחייבים על רקע אירועי השעה במדינת ישראל - פרוץ מלחמת חרבות ברזל והמבצעים לאחר מכן, גיוסם של רבים לשירות מילואים ממושך, פינויים של תושבים רבים מבתיהם ואובדן הכנסות או מקומות עבודה כתוצאה מכך.
• ב-16% מהבקשות להקלה במאסר ניתנה חוות דעת חיובית: חוות הדעת החיוביות התבססו בעיקרן על נסיבות אישיות או משפחתיות ייחודיות הקשורות להשלכות המלחמה, כגון מצב רפואי-נפשי מורכב.
• ב-31% מהבקשות למחיקת רישום פלילי ותעבורתי הועברו חוות דעת חיוביות.
במהלך השנה טופלו במחלקת חנינות בקשות ייחודיות, שנבחנו במסגרת מסלולים ומתווי חנינות מיוחדים, במטרה להתאים מענה הולם לסוגייה מסוימת, לאוכלוסייה ייחודית או לצרכי השעה.
מתווה חנינות מיוחד בעקבות מתקפת הטרור ב-7.10 ומלחמת 'חרבות ברזל'
במסגרת בחינת הבקשות הקשורות לאירועי המלחמה והמבצעים, ניתן משקל רב לתרומה משמעותית לביטחון המדינה, לאובדן ולשכול, וכן לנטל הכלכלי והרגשי הכבד שאותו נושאות משפחות הנפגעים, המפונים והחטופים. כמו כן, הופעלו ביתר שאת שיקולי חסד וחמלה, תוך שמירה על איזון רגיש בין האינטרס הציבורי הכללי לבין האינטרס והצורך האישי של מבקש החנינה באשר הוא.
להלן נתונים אודות סוגי הבקשות שטופלו במחלקה בשנת 2025 במסגרת המתווה המיוחד (חרבות ברזל):
• 34 בקשות להקלה בעונשי מאסר (כ-33%)
• 28 בקשות להקלה בעונשי קנסות (כ-27%)
• 21 בקשות לקיצור תקופות התיישנות ומחיקה של רישום פלילי (כ-20%)
• 16 בקשות לקיצור תקופות התיישנות ומחיקה במסגרת מסלול לחיילי מילואים (כ-16%)
דוגמאות לבקשות שטופלו במסגרת המתווה המיוחד (חרבות ברזל) בשנה החולפת:
• מ׳, בשנות ה-20 המוקדמות לחייו, נדון ל-20 חודשי מאסר בפועל בגין החזקת סמים מסוגים שונים שלא לצריכה עצמית. לאחר ביצוע העבירות ניצל מפסטיבל ה"נובה" באירועי השבעה באוקטובר, איבד חברים, נחשף למראות קשים ביותר ונפצע בעצמו. מאז, התמודד עם פוסט־ טראומה והיה מצוי בהליך שיקום, לצד פעילות התנדבותית אישית למען נפגעים אחרים. עניינו של מ' עורר לבטים רבים לנוכח חומרת המעשים.כחלק מהטיפול בבקשה ולנוכח הרגישות הרבה שעלתה מהנסיבות שפורטו בבקשה, הוחלט להיפגש עם מבקש החנינה. בהמשך לכך, ולאחר קבלת תסקיר עדכני מטעם שירות המבחן, הומלץ על המרת עונש המאסר בפועל בעונש מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות ולצידו צו מבחן, מתוך מטרה ללוות את המשך תהליך השיקום של מ'. זאת, גם בשים לב לגילו הצעיר, להיעדר רישום פלילי נוסף, ונוכח ההתרשמות כי מאסר מאחורי סורג ובריח עלול לפגוע פגיעה ממשית בשיקומו, בפרט על רקע המצוקה הנפשית בה שרוי מאז אירועי ה.7.10.
• מ׳ ז"ל הותיר לאחר מותו עונשי קנס בסכום מקור של אלפי ש"ח, בהם קנסות משטרתיים, קנס מינהלי וקנס פלילי. בנו, כיורשו היחיד, פנה בבקשה להקל ביתרת החוב, לאחר שחלק קטן ממנו כבר שולם. צוין כי בשל פטירתו של אביו רישומו הפלילי נמחק מן המרשם, ולכן לא ניתן היה לעמוד במלוא הפירוט על נסיבות כלל העבירות שבגינן הוטלו הקנסות. הבקשה חשפה טרגדיה משפחתית קשה ומתמשכת - בת משפחה נוספת של מ׳ נרצחה ב"שבת השחורה", ובהמשך נפטרו גם מ׳ עצמו ואשתו. בנו, שהפך ליורש היחיד במשפחתו, תיאר כי הוא נאלץ להתמודד עם החובות שהותיר אביו לצד מצוקה נפשית וכלכלית משמעותית. על רקע הטרגדיה המשפחתית הקשה, והקשר הישיר שלה לאירועי השבעה באוקטובר, הומלץ להסיר מן היורש את החובות כלפי המדינה ולבטל את יתרת הקנסות שטרם שולמו.
• ז׳, אחיו של אזרח ישראלי שנרצח ונחטף לרצועת עזה באירועי השבעה באוקטובר ,2023 פנה בבקשה לקיצור תקופת המחיקה בגין הרשעותיו. לצד חומרת העבירות בהן הורשע בעבר, נשקל וגם העובדה שהעבירות בוצעו לפני שנים רבות בתקופה משברית ומורכבת בחייו. לצד זאת, ניתן משקל מיוחד לאסון שפקד את ז' ומשפחתו, ולטלטלה הקשה והמתמשכת שחוותה המשפחה. בנסיבות החריגות הללו, הוחלט להיענות לבקשה ולהורות על קיצור תקופת המחיקה כך שתסתיים לאלתר.
דוגמאות לבקשות נוספות שטופלו במחלקת חנינות במשרד המשפטים בשנה החולפת, במסגרת מתווי חנינות ייחודיים ובמסגרת העבודה השוטפת:
• מתווה מחיקת רישום פלילי לבני החברה האתיופית – צ׳, בשנות ה-20 לחייו, הורשע בעבירות של הפרעה לשוטר, התפרצות למקום מגורים וקשירת קשר לביצוע פשע. מאז חלפו מספר שנים בהן נישא, הקים משפחה, התרחק מעולם הפלילים וביקש להתקדם מקצועית, אך רישומו הפלילי מנע ממנו את האפשרות להתקבל למשרות מסוימות. נוכח האתגרים החברתיים עליהם עומד המתווה לבני החברה האתיופית, וכן נסיבותיו האישיות של צ', כמו גם העובדה שעלה על דרך המלך, הומלץ לקצר את תקופת המחיקה ולסיימה.
• מתווה מיוחד למחיקת רישום פלילי ועידוד היציאה ממעגל הזנות – ת׳ פנתה בבקשה להקלה בעונשי קנס, שהוטלו עליה בגין עבירות תעבורה, סמים ורכוש. במסגרת בחינת בקשתה, נשקלו נסיבות חייה הקשות, ובהן פגיעות מתמשכות, חיים בשולי החברה, התמכרות, קשיים נפשיים וכלכליים, והיעדר יציבות לאורך שנים. בנוסף, ניתן משקל משמעותי לכך שכיום היא שוהה במסגרת שיקומית סגורה, מצויה בטיפול, מוכרת כבעלת אי-כושר עבודה, ושקיבלה צו הפטר במסגרת הליך חדלות פירעון שניהלה. בנסיבות אלה, ובשים לב לכך שסיפורה ממחיש את תכלית המתווה - חיזוק הליך שיקומם של אלו המבקשים להיחלץ ממעגל הזנות ולבנות את חייהם מחדש - הוחלט להיענות לבקשה ולהעמיד את סכום הקנסות על הסכום ששילמה עד כה.
• קריאה מיוחדת להגשת בקשות למחיקת רישום פלילי בגין החזקה או שימוש בקנאביס לצריכה עצמית בלבד - המתווה המדובר מבקש להסיר את התיוג הפלילי והכתם הנלווה אליו ממי שעברו עבירה של החזקה או שימוש עצמי בקנאביס, ולא נשפטו בעבירות נוספות. ל' הורשע בעבירה של החזקת סמים לצריכה עצמית. הוא נולד באתיופיה ועלה ארצה כתינוק עם משפחתו, כאשר במהלך המסע נפטרה אחותו הקטינה ומספר שנים לאחר מכן נפטר אחיו ממחלה קשה. ל' השתלב בארץ, למד במסגרת תוכניות למחוננים, הצטרף לתנועת נוער, לנבחרת ריצה ולמד במכינה. ל' אף ביקש להתגייס לשירות צבאי כלוחם, אך בשל פציעה רצונו לא התממש והוא שירת בתפקיד מטה, עד ששוחרר משירות צבאי נוכח החמרת פציעתו. לאחר מכן, התפתה והחל להשתמש בסמים לשיכוך כאביו. חרף האתגרים והנכות עמה מתמודד, הוא מנהל מאז אורח חיים חיובי ומקדיש את זמנו להתנדבות וסיוע לזולת. על כן, המליצה מחלקת חנינות על מחיקת רישומו הפלילי.
• קיצור תקופת התיישנות ומחיקה של רישום פלילי לחיילי צה"ל בעבר ובהווה: צ׳, בשנות ה-30 לחייו, פנה לקיצור תקופת המחיקה בגין הרשעה ישנה בעבירות סמים ורכוש. העבירות בוצעו בתקופה של מצוקה נפשית וכלכלית, לאחר שעזב את הקהילה החרדית שבה גדל ונותר כמעט ללא עורף משפחתי. מאז עבר תהליך שיקום עמוק - שירת כחייל בודד וכלוחם בשריון, הפסיק להשתמש בסמים, טופל נפשית והוכר כבעל נכות רפואית, השלים מכינה קדם אקדמית ולמד באקדמיה. במסגרת מתן משקל לאירועי מלחמת חרבות ברזל, נשקלה גם העובדה שהוכר כנפגע פעולות איבה לאחר אירועי ה"שבת השחורה", חזר ליישובי הדרום ופעל שם בהתנדבות לשיקום האזור ולסיוע ליוצאים בשאלה. לפיכך המליצה מחלקת חנינות לקצר את תקופת המחיקה שעמדה לחובתו.
• שימוש בחנינה כאמצעי להתרת אישה מעגינות – מחלקת חנינות טיפלה במקרה ייחודי ומכמיר לב של אישה אשר שיוועה מזה שנים ארוכות ומייסרות להשתחרר מכבלי הנישואין ל-א', אשר סירב לתת לה גט. לפני למעלה משני עשורים הגישה האישה תביעת גירושין בבית הדין בארצות הברית, אולם א' עמד בסירובו להתייצב לדיונים. כאשר נקרתה בפניה האישה הזדמנות, היא הגישה תביעת גירושין נגד א' בבית הדין הרבני בישראל, וההליך הסתיים בפסק דין שחייב את א' במתן גט לאשתו. א' המשיך לעמוד בסירובו ובעקבות כך הופעלו נגדו סנקציות הכוללות ריצוי מאסר אזרחי בן מספר שנים. בשנת 2021 הועמד לדין בעבירה של הפרת צו בית משפט שנועד להגן על אדם, ולאחר הרשעתו בשנת 2024 נדון ל18- חודשי מאסר בפועל. במהלך מאסרו, התקבלה פנייה מטעם סנגורו של א', בה מסר כי א' הודיע שיסכים להעניק גט לאשתו, בכפוף לכך שיקבל חנינה מנשיא המדינה ועונש המאסר יבוטל.
דוגמאות לבקשות נוספות שטופלו במחלקת חנינות במשרד המשפטים בשנה החולפת, במסגרת מתווי חנינות ייחודיים ובמסגרת העבודה השוטפת:
• מתווה מחיקת רישום פלילי לבני החברה האתיופית – צ׳, בשנות ה-20 לחייו, הורשע בעבירות של הפרעה לשוטר, התפרצות למקום מגורים וקשירת קשר לביצוע פשע. מאז חלפו מספר שנים בהן נישא, הקים משפחה, התרחק מעולם הפלילים וביקש להתקדם מקצועית, אך רישומו הפלילי מנע ממנו את האפשרות להתקבל למשרות מסוימות. נוכח האתגרים החברתיים עליהם עומד המתווה לבני החברה האתיופית, וכן נסיבותיו האישיות של צ', כמו גם העובדה שעלה על דרך המלך, הומלץ לקצר את תקופת המחיקה ולסיימה.
• מתווה מיוחד למחיקת רישום פלילי ועידוד היציאה ממעגל הזנות – ת׳ פנתה בבקשה להקלה בעונשי קנס, שהוטלו עליה בגין עבירות תעבורה, סמים ורכוש. במסגרת בחינת בקשתה, נשקלו נסיבות חייה הקשות, ובהן פגיעות מתמשכות, חיים בשולי החברה, התמכרות, קשיים נפשיים וכלכליים, והיעדר יציבות לאורך שנים. בנוסף, ניתן משקל משמעותי לכך שכיום היא שוהה במסגרת שיקומית סגורה, מצויה בטיפול, מוכרת כבעלת אי-כושר עבודה, ושקיבלה צו הפטר במסגרת הליך חדלות פירעון שניהלה. בנסיבות אלה, ובשים לב לכך שסיפורה ממחיש את תכלית המתווה - חיזוק הליך שיקומם של אלו המבקשים להיחלץ ממעגל הזנות ולבנות את חייהם מחדש - הוחלט להיענות לבקשה ולהעמיד את סכום הקנסות על הסכום ששילמה עד כה.
• קריאה מיוחדת להגשת בקשות למחיקת רישום פלילי בגין החזקה או שימוש בקנאביס לצריכה עצמית בלבד - המתווה המדובר מבקש להסיר את התיוג הפלילי והכתם הנלווה אליו ממי שעברו עבירה של החזקה או שימוש עצמי בקנאביס, ולא נשפטו בעבירות נוספות. ל' הורשע בעבירה של החזקת סמים לצריכה עצמית. הוא נולד באתיופיה ועלה ארצה כתינוק עם משפחתו, כאשר במהלך המסע נפטרה אחותו הקטינה ומספר שנים לאחר מכן נפטר אחיו ממחלה קשה. ל' השתלב בארץ, למד במסגרת תוכניות למחוננים, הצטרף לתנועת נוער, לנבחרת ריצה ולמד במכינה. ל' אף ביקש להתגייס לשירות צבאי כלוחם, אך בשל פציעה רצונו לא התממש והוא שירת בתפקיד מטה, עד ששוחרר משירות צבאי נוכח החמרת פציעתו. לאחר מכן, התפתה והחל להשתמש בסמים לשיכוך כאביו. חרף האתגרים והנכות עמה מתמודד, הוא מנהל מאז אורח חיים חיובי ומקדיש את זמנו להתנדבות וסיוע לזולת. על כן, המליצה מחלקת חנינות על מחיקת רישומו הפלילי.
• קיצור תקופת התיישנות ומחיקה של רישום פלילי לחיילי צה"ל בעבר ובהווה: צ׳, בשנות ה-30 לחייו, פנה לקיצור תקופת המחיקה בגין הרשעה ישנה בעבירות סמים ורכוש. העבירות בוצעו בתקופה של מצוקה נפשית וכלכלית, לאחר שעזב את הקהילה החרדית שבה גדל ונותר כמעט ללא עורף משפחתי. מאז עבר תהליך שיקום עמוק - שירת כחייל בודד וכלוחם בשריון, הפסיק להשתמש בסמים, טופל נפשית והוכר כבעל נכות רפואית, השלים מכינה קדם אקדמית ולמד באקדמיה. במסגרת מתן משקל לאירועי מלחמת חרבות ברזל, נשקלה גם העובדה שהוכר כנפגע פעולות איבה לאחר אירועי ה"שבת השחורה", חזר ליישובי הדרום ופעל שם בהתנדבות לשיקום האזור ולסיוע ליוצאים בשאלה. לפיכך המליצה מחלקת חנינות לקצר את תקופת המחיקה שעמדה לחובתו.
• שימוש בחנינה כאמצעי להתרת אישה מעגינות – מחלקת חנינות טיפלה במקרה ייחודי ומכמיר לב של אישה אשר שיוועה מזה שנים ארוכות ומייסרות להשתחרר מכבלי הנישואין ל-א', אשר סירב לתת לה גט. לפני למעלה משני עשורים הגישה האישה תביעת גירושין בבית הדין בארצות הברית, אולם א' עמד בסירובו להתייצב לדיונים. כאשר נקרתה בפניה האישה הזדמנות, היא הגישה תביעת גירושין נגד א' בבית הדין הרבני בישראל, וההליך הסתיים בפסק דין שחייב את א' במתן גט לאשתו. א' המשיך לעמוד בסירובו ובעקבות כך הופעלו נגדו סנקציות הכוללות ריצוי מאסר אזרחי בן מספר שנים. בשנת 2021 הועמד לדין בעבירה של הפרת צו בית משפט שנועד להגן על אדם, ולאחר הרשעתו בשנת 2024 נדון ל18- חודשי מאסר בפועל. במהלך מאסרו, התקבלה פנייה מטעם סנגורו של א', בה מסר כי א' הודיע שיסכים להעניק גט לאשתו, בכפוף לכך שיקבל חנינה מנשיא המדינה ועונש המאסר יבוטל.
לנוכח התפנית הדרמטית ומשנראה היה כי קיימת שעת כושר של ממש שנכון יהיה לנצלה בכדי להציל את האישה מכבלי עגינותה, מחלקת חנינות פעלה בעניין ללא דיחוי, בשיתוף שר המשפטים ונשיא המדינה, ובין השאר שוחחה עם כלל הגורמים הרלוונטיים, לרבות עם נציג המלווה את האישה מסורבת הגט מטעם בית הדין הרבני. בסופו של יום, בחוות דעתה, המליצה מחלקת חנינות להקל בעונש המאסר שהוטל על א' וזאת בכפוף למתן הגט במתווה לפיו במעמד הדיון בסידור הגט בבית הדין ומיד לאחר מתן הגט על ידי א', יימסר לו כתב ההקלה באמצעות בא כוחו ונציג האישה, והוא ישוחרר מהמאסר לאלתר. מחלקת חנינות עקבה מקרוב אחר הדיון, ולאחר שעות ארוכות סודר הגט וכתב ההקלה מומש.
עו"ד לימור גולדנברג-חדד, מנהלת מחלקת חנינות במשרד המשפטים: "בשנת 2025 פעלה מחלקת חנינות במציאות לאומית מורכבת, במלחמה ממושכת, כזו שהעמיקה משברים קיימים והציבה בפני יחידים, משפחות וקהילות אתגרים כבדים במיוחד. מציאות זו מחייבת את מוסדות המדינה להמשיך ולפעול בנחישות, אך גם ברגישות, בהקשבה וביכולת לראות את האדם ואת נסיבותיו בתוך התמונה הרחבה. במסגרת זו הופעלו מתווי החנינה הייחודיים, ובהם מתווי ההקלה בקנסות, מתווי מחיקת הרישום הפלילי לחיילים ולמתנדבי השירות הלאומי, ומסלולים ייעודיים לתמיכה באנשי מערך המילואים ובאוכלוסיות שנפגעו באופן ישיר מהמלחמה".
לדו"ח המלא באתר מחלקת חנינות: https://www.gov.il/he/pages/annual-reports-pardons
עו"ד לימור גולדנברג-חדד, מנהלת מחלקת חנינות במשרד המשפטים: "בשנת 2025 פעלה מחלקת חנינות במציאות לאומית מורכבת, במלחמה ממושכת, כזו שהעמיקה משברים קיימים והציבה בפני יחידים, משפחות וקהילות אתגרים כבדים במיוחד. מציאות זו מחייבת את מוסדות המדינה להמשיך ולפעול בנחישות, אך גם ברגישות, בהקשבה וביכולת לראות את האדם ואת נסיבותיו בתוך התמונה הרחבה. במסגרת זו הופעלו מתווי החנינה הייחודיים, ובהם מתווי ההקלה בקנסות, מתווי מחיקת הרישום הפלילי לחיילים ולמתנדבי השירות הלאומי, ומסלולים ייעודיים לתמיכה באנשי מערך המילואים ובאוכלוסיות שנפגעו באופן ישיר מהמלחמה".
לדו"ח המלא באתר מחלקת חנינות: https://www.gov.il/he/pages/annual-reports-pardons