Le'Hodia; All Happy Joyful News Links & Opinions!
380 subscribers
12.7K photos
4K videos
484 files
154K links
Download Telegram
בס"ד

- עש"ק פרשת *בחוקותי* -


*"אם בחוקותי תלכו" (כו, ג)*
"שתהיו עמלים בתורה" (רש"י).
"תלכו", שתהיו הולכים ע"י התורה - עולים ומתעלים מעלה מעלה. אל תעמדו במקום אחד.

*"אם בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו" (כו, ג)*
"שתהיו עמלים בתורה" (רש"י).
אם תהיו עמלים ועוסקים בתורה, נקל יהיה לכם להיזהר במצוות לא-תעשה. עסק התורה כשלעצמו מציל מן היצר-הרע.

*"ואת מצוותי תשמרו"...(כו, ג)*
"הוו עמלים בתורה על מנת לשמור ולקיים" (רש"י).
חסיד אחד התלונן לפני הרבי מקוצק, שהוא עוסק הרבה בתורה ומתאמץ להיות למדן והדבר אינו עולה בידו.
אמר לו הרבי: לא מצינו בכל התורה מצוה להיות למדן. ואם כתוב בישעיהו (א, יז) "לימדו היטב", מיד מפרש רש"י: "היטב - להיטיב". שהכוונה לא לדעת היטב אלא לדעת להיטיב, לעשות מעשים טובים. זה עיקר התורה.

*"ונתתי גשמיכם בעתם" (כו, ד)*
הגשמים – של שמים הם, ומהו "גשמיכם".
אלא מבאר רבי משה פיינשטיין באה התורה ללמדנו, כי כל הבריאה נועדה בשביל האדם השלם.
לפיכך, "אם בחוקותי תלכו", אזי הגשמים הם של האדם, "גשמיכם" – כי לשם כך הם נבראו.

*"ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד" (כו, ו)*
אף על פי שיהיה לכם שובע ועושר, תהיה שנתכם שלווה ורגועה וללא דאגות, ולא תהיו בבחינת (קהלת ה, יא): "והשבע לעשיר איננו מניח לו לישון" – מדאגה שירד ערך נכסיו, ומפחד שמא יבואו גנבים ויגנבו את רכושו.
ורבי אברהם שמואל בנימין, ה"כתב סופר" היה אומר: הברכה תהיה "ונתתי שלום בארץ" – שלא תהיה ביניהם קנאה ותחרות, וממילא יתקיים בהם: "ושכבתם ואין מחריד", כי לא יהיו מוטרדים ולא יוכלו לישון מפני שלאחרים יש יותר.

*"ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד" (כו, ו)*
אם יהיה שלום בעולם ("בארץ" ולא "בארצכם") תנומו גם אתם את שנתכם בשלווה. כאשר אך מתחוללת מלחמה בעולם הרי היהודים הם הנפגעים העיקריים ממנה. חכמינו אמרו, שמימיו לא ראה דוד המלך חלום טוב, לפי שתמיד היה טרוד במלחמות והן גזלו את מנוחתו אפילו בשנתו בלילות. משמע אפוא, שבימי שלום נם אדם את שנתו בשלווה ואין חלומות רעים מבהילים ומחרידים אותו.

*"והקימותי את בריתי אתכם" (כו, ט)*
עד הנה הטיבותי לכם בגלל הברית אשר כרתי עם אבותיכם אבל עתה כשתשמרו את תורתי ומצוותי לא אצטרך להזכיר לכם ברית ראשונים אלא "והקימותי את בריתי אתכם" - בזכותכם.
(הכתב והקבלה)

*"ונתתי משכני בתוככם ולא תגעל נפשי אתכם" (כו, יא)*
מה ברכה היא זו ״ולא תגעל נפשי אתכם״, והלא אפילו בתוכחה כאשר יהיה ״ולא תשמעו״, גם־כן אמרה התורה: ״לא מאסתים ולא געלתים״.
אלא, הכוונה שבדבר היא אחרת לחלוטין. השם יתברך מבטיח בזה, כי באם תלכו בחוקותי הרי ״ונתתי משכני בתוככם״ תהא השכינה שרויה בקרב ישראל ויהיו קדושים בעצם מהותם, כדוגמת הנפש שהיא חלק אלוק ממעל. והכוונה היא אפוא, שלא יצטרך השם יתברך למרק ולהגעיל (״תגעל״ מלשון: הגעלה ברותחין) אותם, כדרך שמוציאים בליעת איסור מתוך כלי על־ידי הגעלה, אלא יהיו קדושים וטהורים בעצם מהותם...
(רמב"ן)

*"ולא תגעל נפשי אתכם" (כו, יא)*
כשחזר הרבי ר' שמעלקא מנסיעתו הראשונה ממזריץ', שאלו אותו מה למד שם. השיב: עד שנסעתי לרבי הייתי מסגף את גופי כדי שיוכל לסבול את הנשמה. אצל הרבי למדתי שהנשמה מסוגלת לסבול את הגוף. "ונתתי משכני בתוככם - ולא תגעל נפשי אתכם". היינו שהנשמה לא תגעל את הגוף.

*"וייסרתי אתכם אף אני" (כו, כח)*
כשאב מכה את בנו כואב גם לו עצמו, מתייסר אף הוא בייסוריו. אף הקב"ה כשמכה את ישראל כואב לו, "וייסרתי אתכם - אף אני".

*"איש כי יפליא נדר בערכך נפשות לה'" (כז, ב)*
אומר רבי מאיר שפירא: לפיכך נסמכה פרשה זו פרשת ערכין לפרשת ה"תוכחה", לפי שבשעה שאדם מישראל קורא או שומע את הפרשת התוכחה, עלול להיתפס לחלישות הדעת ולייאוש, ויחשוב בליבו שאין הוא שווה מאומה. לכך סמכה כאן התורה פרשת ערכין כדי לעודדו ולהוכיח לו, שיהודי בכל מצב ובכל דרגה, אם רק עבר את החודש הראשון לחייו תמיד יש לו שווי וערך.
(טללי אורות)

*"בערכך נפשות לה'" (כז, ב)*
אחר התוכחה באה פרשת ערכין, ללמדך, שאם אחר כל התוכחה שספגנו, אחר הקללות והמכות, עדיין נשארנו יהודים נאמנים - אנו כדאיים להערכה,  יש לנו ערך רב.

      *- שבת שלום ומבורך -* 


            🍷🍷🍷🍷🍷


⏰זמנים לשבת בחקותי⏰

🌙מברכים סיון🌙  

       *פרק ה'*


==================
הדלקת הנרות 8:08
סו״ז קר״ש 8:33
מוצאי שבת -9:36


🌻בברכת שבתא טבא🌻
Forwarded from דף יומי
📓📖הדף היומי💥 בבא קמא דף ה׳5️⃣
🗓 יום ראשון כ״ח אייר תשע״ו.
⏰ 25 דקות
לשיעור :

http://goo.gl/VXVMFI

סיכום קצר מ׳פורטל הדף היומי׳
דף ה עמוד א
* המניין "24 אבות נזיקין" בברייתא של ר' חייא בא למעט את המוסר (מלשין שמוסר ממון חבירו לעובד כוכבים) והמפגל (כהן ששחט קרבן במחשבה לשם קרבן אחר).
* רבי חייא ורבי אושעיא נקטו בלשון "אבות נזיקין" כי רצו ללמד שבכולם הדין כמו ה-4 אבות (שבמשנה) שאם בא המזיק לשלם קרקע צריך לשלם דווקא מהעידית.

דף ה עמוד ב
* לדעת רבא לא היה צורך בתורה לכתוב את כל 4 אבות הנזיקין ודי היה בבור ובאחד מהם ומהם היה ניתן ללמוד את השאר, אלא שהתורה כתבה את כולם כדי ללמוד מהן את ההלכות המיוחדות שבכל אב מאבות הנזיקין.
* לדעת רבי יהודה חייבים על נזקי בור בכלים ועל נזקי טמון באש, וחכמים חולקים.



לדפים קודמים:

https://goo.gl/fZs9yf
👆Order all ur flowers this שבועות Upstate NY @ 845-232-6091