**קונה לב אוהב נפשו, שומר תבונה למצוא טוב**
משלי יט, ח

יש אהבה עצמית שמתבטאת בבחירות הקטנות שלנו: במה שאנחנו לומדים, במחשבות שאנחנו מטפחים ובזמן שאנחנו מקדישים להבנת עצמנו והעולם.

״קונה לב״ בלשון המקרא הוא מי שרוכש חכמה והבנה. אדם שמוכן לשאול, להקשיב ולהעמיק מעניק לנפשו מתנה: את האפשרות לראות בבהירות ולבחור בתבונה.

״שומר תבונה״ מזכיר לנו לשמור על מה שלמדנו ולהביא אותו אל החיים. לעצור לפני תגובה, לזהות טעות שחוזרת על עצמה, ולתת לניסיון להפוך לשינוי במעשה.

כמו שתיל הזקוק להשקיה, גם החכמה זקוקה לטיפוח. כל תובנה שאנחנו מיישמים יכולה להעמיק את השורשים ולסייע לנו לצמוח.

לאהוב את נפשנו פירושו גם להשקיע באדם שאנחנו נעשים.

הלוואי שנזכה ללב לומד, למחשבה צלולה ולתבונה שתסייע לנו למצוא טוב ולבחור בו.

♡

מי שלא ראה את אביו או את אמו
שלושים יום
(לעילוי נשמת אדם בן אילנה תנצב"ה)

אם כיסוי הראש נפל, והולך להביאו ממרחק של יותר מד' (4) אמות, יכסה ראשו בשרוולו או בדבר אחר. וכן יכול לכסות ראשו על ידי הנחת יד חברו על ראשו. [ילקו''י על הלכות השכמת הבוקר עמ' רמא].

t.me/HaYomit

מַה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה׳, כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ, מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ!
ראו איזו חכמה מופלאה בבריאה: זה טורף וזה נטרף, זה חזק וזה חלש, ולמרות זאת, הקב״ה מזמן ציפור קטנה שתסייע אפילו לטורפים הגדולים, כמו החתול והנמר, ותוציא טפילים מעיניהם.
מי היה מאמין שדווקא מי שעלול להיות טרף עבור הטורף, יהפוך ברגע אחד למי שמסייע לו?
כך היא חכמת הבורא: לכל ברייה תפקיד, ולכל יצור יש מקום בבריאה. מי אנחנו שנוכל להבין את עומק חכמתו?

✨הערב ומחר, כ"ו חשוון הילולת רבי אבא אבוחצירא זיע"א בנו של רבי יצחק אבוחצירא בעל הפיוט אעופה אשכונה זיע"א ונכד האביר יעקב אבוחצירא זיע"א.
✨רעייתו היתה ללה חזן זיע"א הצדקת,בתו של רבי דוד אבוחצירא עטרת ראשנו זיע"א,אח של בבא סאלי בנם הוא רבי יצחק אבוחצירא זיע"א דמן חיפה,
✨הגה"ק רבי אבא נולד לאביו לערך בשנת תרס"ד. אביו ביקש לקראו על שמו של אביו הגדול מרן רבי יעקב, אולם פחד רבי יצחק לקראו על שמו של אביו מחמת כבודך ויראתך, על כן קרא לבנו הנולד לו 'אבא' על שמו של אביו.
✨כבר בהיותו כבן שמונה שנים נפטר עליו אביו ונשאר בן יחיד לאמו.
✨רבי אבא היה נודע
גם הוא בכח הראיה
שהיה לאביו, ורבים
היו משחרים לפתחו לעצה וברכה. ברכותיו של רבי אבא לא שבו ריקם וגם מנבואותיו לא נפל דבר ארצה.
✨מתקן את המעוות -
אחד ממקורביו של רבי אבא ערך סעודה וביקש להזמין את רבי אבא על מנת שיזכו לישב במחיצתו.
בהגיע עת הסעודה יושבים האורחים סביב השולחן, בראשו יושב רבי אבא זיע"א, הסעודה התנהלה על מי מנוחות. אולם לפתע קם רבי אבא וניגש לנער מן היושבים בשולחן וסוטר על לחייו כמה פעמים - סטירה ועוד סטירה! עד שברח הנער מהבהלה.
להפתעת כולם הסביר רבי אבא ואמר: "דעו לכם שראיתי שדים תכף לוקחים אותו ותיקנתי את המעוות".

✨אבנים מספרות -
יום אחד, בשנים שלפני מלחמת העולם השניה הלכו שני מוסלמי וראו על שפת הנהר המבדיל בין העיר בודניב לבין השכונה שני אבנים מרקדות.
תמה המוסלמי, הרי אין כאן רוח ואין זרם מים, ואם כן מדוע מתנגשות האבנים? לקח המוסלמי את שני האבנים והביאן למשטרה וסיפר אודות פלא זה.
אמרו למוסלמי: "רק הרב אביחצירא יכול לפטור ענין זה".מיד קראו לרבי אבא וסיפר המוסלמי את כל ענין האבנים המרקדות. ביקש רבי אבא את שני האבנים ואמר שישוב למחרת היום עם תשובה.
לקח רבי אבא את האבנים ושם אותם תחת למראשותיו. בבוקר חזר ואמר: "שמעו, שבע שנות רעב ומלחמה תבאנה, ולאחריהן יהיה שפע.
אני אסתלק השנה מן העולם, ואשתי תלד".
מיותר הדבר לציין שכל מה שניבא רבי אבא כך היה.

✨ידוע היה רבי אבא בביטחונו הגדול בקב"ה, ואף שלא היה מצוי בכיסו הממון כלל לא דאג כלל, תמיד נתן מבטחו בקב"ה שלא יעזבהו והיה יושב ועוסק בתורה.

✨באחת מן הפעמים תם האוכל מן הבית, באה הרבנית לרבי אבא ואומרת בכאב שאין אפילו במה להאכיל את בני הבית. עשה רבי אבא מה שעשה, ואמר מה שאמר, וביקש מהרבנית לקחת תוף ולתופף בו.
לאחר שהכתה מספר פעמים על התוף, התחילו לצאת ממנו כסף באורח פלא לפרנסת בני הבית. והיה הדבר לנס גלוי.

✨ידוע היה רבי אבא שמעולם לא הייתה הפרוטה מצויה בכיסו. והנה ערב שבת קודש הגיע ואפילו קמח לאפות לחם לכבוד שבת קודש אין בבית.הרבנית לאלא חזאן אשת רבי אבא לא מוצאת מנוחה, עד שפנתה
אל בעלה ואמרה: "מה נעשה ואפילו לחם לכבוד שבת אין לי להכין. אפילו פרוטה לקנות קמח חסרה בכיס.
חייך רבי אבא מתוך הספר שבו היה מעיין ואומר: "כבר יביאו קמח". ושב ללימודו.
לפתע נכנס אדם עם שק קמח ענק על כתפו ואמר: "נדרתי נדר שאם אצליח בעסקה וארוויח סכום נכבד אביא לרבי אבא שק קמח".

✨רבי אבא אבוחצירא זיע"א נטמן בעיירה בודניב שבמרוקו. אף שזכה לחיות שלושים ושתיים שנים בלבד, זכרו נותר חקוק בלב צאצאיו ובקרב מוקירי שושלת הקודש לבית אבוחצירא, בזכות תורתו, אמונתו, ביטחונו בהשי"ת וסיפורי המופת שנשתמרו בשמו.

זכות הצדיק תגן עלינו 🙌

הפתח לגן עדן
סוד ארבע מאות שקל הכסף

לכאורה נראה סיפור קניית מערת המכפלה נראה דיי פשוט אך בעומק הדברים מדובר באחד הסודות העמוקים בפנימיות ובקבלה. כל כך עמוק עד שמהרח"ו זצוק"ל כתב ספר שלם עמוק מאוד מפי האר"י הקדוש בשם ארבע מאות שקל הכסף.

אנכי הקטן והפשוט אביא ממש על קצה קצהו של המזלג את עניין סוד ארבע מאות שקל הכסף והשם הטוב יעזרינו שלא תצא שגיאה תחת ידינו . אמן.

אברהם אבינו, המייצג את ספירת החסד ונדרש "לפדות" ולגאול את מערת המכפלה (פתח גן עדן) מידי הטומאה באמצעות העברת האורות הנרמזים ב-400 שקל כסף.
400 עולמות אלו מייצגים את התענוג הגבוה ביותר (אור הכתר או האורות הגנוזים של , צחצחות, ת' עלמין דכיסופין.
מבואר כי התענוג הרוחני הזה אינו רק שכר עתידי מנותק, אלא טעימה והארה ממנו שאדם יכול לחוות כבר בעולם הזה מתוך עמלה בתורה וקיום מצוות בשמחה ובתענוג פנימי.
לפי האר"י הקדוש , בראש פרצוף "עתיק יומין" (הדרגה הגבוהה ביותר בעולם האצילות ששורשו בשבעת המלכים ש"נחתכו" ‏( לכן על כך נקראו בני חת ‏(שנחתכו ‏) ולא מלכו ורומזים גם לשבעת ימי בראשית, שכן עתיק יומין פרושו הימים העתיקים היינו הקדומים) מאירים ת"ק מניין 400 עלמין דכיסופין, 400 עולמות רוחניים של תענוג עליון וחסד צרוף, השפעה אלוקית שאין בה שום אחיזה לדינים או לסטרא אחרא. האר"י הקדוש ‏(הליקוטים‏) ממשיל לשערות שעולות מהמח אל הדעת מאחורה.

עפרון החיתי מייצג את כוחות הדין והטומאה ("הקליפות"). רצה לינוק מאותם 400 אורות ולשבות אותם אצלו (שמו עפרון רומז לעפר, המדרגה התחתונה).
אברהם אבינו איש החסד בא לפדות את האורות הללו. על ידי נתינת "ארבע מאות שקל כסף", אברהם המשיל והוריד את 400 אורות החסד העליונים הללו מטה, כדי להאיר את ספירת המלכות (המיוצגת על ידי שרה אמנו ומערת המכפלה, שהיא פתח גן עדן).
לכן נאמר :
אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי אֶרֶץ אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה הִוא
מַה הִיא ... היינו "מה" מניין אדם המתוקן היא הרי היא המלכות.

המשמעות המעשית, תאכלס:
בירור הניצוצות
קניית מערת המכפלה ב-400 שקל כסף היא השורש הרוחני לכל עבודת בירור הניצוצות בעולם. המטרה היא לקחת את המקומות החשוכים והחומריים ביותר (השדות של עפרון) ולהפוך אותם לקדושה על ידי המשכת אור החסד והנתינה.
עבודת הבירור הזאת שהחלה באברהם אבינו עליו נמשכה גם ביעקב אל מול עשו, וַיָּשֻׁבוּ הַמַּלְאָכִים אֶל יַעֲקֹב לֵאמֹר בָּאנוּ אֶל אָחִיךָ אֶל עֵשָׂו וְגַם הֹלֵךְ לִקְרָאתְךָ וְאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ
ואחר כל בירידת השבטים למצרים לשיעבוד של ארבע מאות שנה , ארבע מאות שקל הכסף. ונמשכת עד היום וכאשר היא תסתיים העולם יתוקן ב"ה במהרה בימינו.

דבר נוסף ...
האות ת מניין 400 היא האות האחרונה ממנה משתלשל האור מעתיק יומין כנזכר לעיל ועד למטה עולם העשיה סוף המציאות וסיום הדינים ממש, זה שנאמר על האות תיו רגליה יורדות מטה. בתפילת מוסף בחזרה לאחר קדושת הכתר מופיע הפסוק: תִּכַּנְתָּ שַׁבָּת רָצִיתָ קָרְבְּנוֹתֶיהָ. צִוִּיתָ פֵּרוּשֶׁיהָ עִם סִדּוּרֵי נְסָכֶיהָ. מְעַנְּגֶיהָ לְעוֹלָם כָּבוֹד יִנְחָלוּ. טוֹעֲמֶיהָ חַיִּים זָכוּ. וְגַם הָאוֹהֲבִים דְּבָרֶיהָ גְּדֻלָּה בָּחָרוּ. אָז מִסִּינַי נִצְטַוּוּ צוּוּי פָּעֳלֶיהָ כָּרָאוּי.
הפסוק מתחיל באות ת' של תִכָנֵת וממשיך באות ש' של שבת וכן הלאה על זאת הדרך עד האות א של "אז" ‏(אז ירמוז ליחוד הויה אדנות כידוע‏) ומייד אחר כך התיבות:
מִסִּינַי נִצְטַוּוּ צִוּוּי פָּעֳלֶיהָ כָּרָאוּי
שהן ראשי תיבות מנצפך שהם פ"ר דינים ליודעי הח"ן. מבאר רבינו אביר יעקב שכאן בדיוק בנקודה הזאת אנו מושכים הארה מעתיק יומין שממתקת את הדינים וצריך כוונה בזאת ליודעי הח"ן. וטוב מאוד לכוון על מיתוק הדינים בדיוק בזה הפסוק על כלל עם ישראל וגם על אותו אדם בפרט המכוון ובכח כוונה זאת שיוצא בכוונה גדולה למתק את הכל.

שהשם יזכינו בכלל כל עם ישראל לבירור ומיתוק הדינים ברחמים גדולים.
אמן
שבת שלום ומבורך

https://t.me/ainapakiha

מזמור לדוד - פניני תורה 🤍

📅 אור ליום שישי, כ"ו חשוון תשפ"ז

📖 ספר: בראשית
📖 פרשת: חיי שרה

עליות שישי ושביעי (פרק כ"ה, פסוק ח')
"וַיִּגְוַע וַיָּמָת אַבְרָהָם בְּשֵׂיבָה טוֹבָה זָקֵן וְשָׂבֵעַ"

💎 פניני חתם סופר: שביעות חייו של אברהם לא נבעה מתענוגות עולם הזה אלא ממיצוי כל יום ורגע לעבודת ה'. אדם שחייו מלאים בתוכן, במעשים טובים ובהטבת הבריות, נפטר מן העולם בתחושת שלמות ושלוות נפש אמיתית.

● מזמור לדוד ●

החכמה הבאה מתוך הלב והרגש היא אמתית יותר, ויסודית יותר מהחכמה הבאה מן המח (רבי צדוק הכהן מלובלין)

t.me/HaYomit

אם אביו חלה והבריא
(לעילוי נשמת אדם בן אילנה תנצב"ה)

חן מקום על יושביו ♡
סוטה מז ע״א

יש מקומות שאנחנו מביטים בהם ורואים נוף.
ויש מקומות שאנחנו מביטים בהם ורואים את החיים שלנו.

את החלון שדרכו נכנס אור הבוקר, את השביל שבו הלכנו עם הילדים, ואת הפינה שבה נשאנו תפילה ומצאנו רגע של שקט.

חז״ל ביטאו במילים האלה את הקשר העמוק שבין האדם למקום שבו הוא חי. גם מקום שיש בו חסרונות נעשה יקר ואהוב בזכות הזיכרונות, האנשים ותחושת השייכות.

ההרגל עלול להפוך ברכה למובנת מאליה. לכן טוב לעצור, להביט מחדש ולהודות על קורת הגג, על פינה לנוח בה ועל האנשים האהובים שממלאים את הבית.

ואפשר גם להוסיף לו חן: לשתול פרח, לערוך שולחן, לדבר ברכות ולהקשיב זה לזה.

מותר לחלום על בית אחר, ובתוך החלום להודות גם על הטוב שקיים היום.

תודה בורא עולם על הבית שמעניק לי מחסה, על הזיכרונות ועל כל הטוב שנכנס בדלת.
שנזכה למלא את ביתנו בשלום ובאהבה, ולהעניק לאהובים שלנו את התחושה:
כאן יש לך מקום. כאן אוהבים אותך. כאן בית ♡

אסור לברך או להוציא מפיו הזכרת השם בגילוי הראש (ללא כיפה). ומכל שכן שאסור להתפלל תפלת שמונה עשרה בגילוי הראש.

ומכל מקום אם נפלה הכיפה שעל ראשו באמצע התפלה ולא הרגיש בדבר עד לאחר שסיים תפלתו, בדיעבד תפלתו תפלה, ואינו צריך לחזור ולהתפלל שנית. וכל שכן שאם עבר ובירך איזו ברכה בגילוי ראש, שבדיעבד יצא ואינו חוזר לברך. [ילקו''י השכמת הבוקר עמ' רמא].

t.me/HaYomit