עניים במדינה עשירה?
נשים סעודיות מסתערות על חנות שמציעה מבצעי סוף עונה. הדוחק והצפיפות מגיעים עד כדי כך שדלת הזכוכית נשברת.

התמונות האלה מעניינות דווקא בגלל המקום שבו הן צולמו. סעודיה היא אחת המדינות העשירות באזור, ממלכת נפט שמשקיעה מאות מיליארדים בפרויקטים שאפתניים ומשדרת לעולם עוצמה ושגשוג.

אבל מאחורי פרויקטי הענק והכסף הגדול נמצאים גם משקי הבית הסעודיים, שמתמודדים עם יוקר מחיה, מחירי דיור והוצאות שהולכות וגדלות.

סרטון אחד של הסתערות על מבצע כמובן לא יכול ללמד אותנו מה מצבה של כל הכלכלה הסעודית. אבל הוא כן מזכיר שיש פער בין העושר של המדינה לבין מה שמרגיש האזרח בכיס.

וזו אולי אחת השאלות המעניינות ביותר לגבי סעודיה של השנים הקרובות: האם השגשוג שמוחמד בן סלמאן מבטיח יגיע גם לכיס של הסעודי הממוצע?🤔
https://www.iditaravit.co.il

למה הערבים "לוקחים את הזמן" ואנחנו ממהרים?
אולי כי אנחנו פשוט חושבים על זמן קצת אחרת.

פתגם ערבי קטן מספר סיפור הרבה יותר גדול על ההבדלים בין מזרח למערב, על קצב, סבלנות ועל המקום שנותנים לשיקול דעת לפני שפועלים:
العجلة من الشيطان والتأني من الرحمن
אלעג'לה מן א-שיטאן וא-תאני מן א רחמאן
"החיפזון מן השטן, והמתינות מן הרחמן."

אבל המילה التأني, אלתַאַנִי, מעניינת במיוחד. היא לא מדברת רק על "לעשות דברים לאט", אלא על היכולת לא למהר, להמתין, לשקול את הדברים ורק אז לפעול.

כלומר, סבלנות כאן אינה בהכרח חוסר יעילות. היא יכולה להיתפס דווקא כתכונה חיובית: לא לקבל החלטה בפזיזות, לתת לדברים להבשיל, להבין את האדם שמולך ואת הנסיבות.

בעולם מערבי שמקדש לא פעם מהירות, יעילות ועמידה בזמנים, קל לפרש קצב אחר כ"איטיות". אבל כשמבינים את הקוד התרבותי שמאחוריו, מגלים שלפעמים היחס לזמן מספר לנו משהו עמוק יותר על הדרך שבה מתקבלות החלטות ונבנים יחסים.

אז מי אמר שמהר יותר הוא תמיד טוב יותר?
פרטים כאן:
https://iditaravit.ravpage.co.il/arab-culture
#השכונה_שלנו

הקאמבק האסלאמיסטי: האם הוא ישנה את היחסים עם ישראל?
אתמול מרוקו הלכה לקלפיות, והתוצאה שכדאי לנו בישראל לשים לב אליה היא החזרה של האסלאמיסטים: הם עלו מ-13 ל-54 מושבים.

בבחירות הקודמות במרוקו, ב-2021, קרה משהו שנראה כמעט כמו התרסקות פוליטית מוחלטת.
מפלגת حزب العدالة والتنمية, חזב אלעדאלה ואלתנמיה, מפלגת הצדק והפיתוח האסלאמיסטית, שהובילה את ממשלת מרוקו במשך עשור, צנחה מ-125 מושבים בבחירות 2016 ל-13 בלבד.
עכשיו היא חוזרת בגדול.

בבחירות שנערכו אתמול היא זכתה ב-54 מושבים. היא אמנם לא ניצחה בבחירות ולא תהיה המפלגה הגדולה בפרלמנט, אבל קשה להתעלם מהשינוי: מ-13 ל-54 מושבים בתוך חמש שנים.

אז האם האסלאמיזם שוב בעלייה במרוקו?
לא בהכרח. כדי להבין את התוצאות צריך להסתכל גם על נתון אחר: רק כ-38% מהמצביעים הרשומים הגיעו לקלפיות.

למה שיעור ההצבעה נמוך כל כך?
מרוקאים רבים, ובעיקר צעירים, אינם מאמינים שהגעה לקלפי תשנה באופן משמעותי את המציאות שלהם. לכך מצטרפים תסכול מיוקר המחיה, אבטלה וחוסר אמון במערכת הפוליטית. התוצאה היא אדישות והתרחקות מהפוליטיקה, שמתבטאות גם בקלפיות.

אבל אותנו בישראל מעניינת במיוחד החזרה של מפלגת הצדק והפיתוח.
זו מפלגה אסלאמיסטית שמתנגדת לנורמליזציה עם ישראל. ויש כאן פרדוקס מרוקאי מעניין: דווקא כאשר המפלגה הזאת עמדה בראש הממשלה, מרוקו חידשה בדצמבר 2020 את היחסים הרשמיים עם ישראל.

איך זה מסתדר?
כי במרוקו צריך לדעת להבחין בין הממשלה לבין הארמון.
בנושאים האסטרטגיים הגדולים, ובהם מדיניות החוץ, למלך מחמד השישי ולארמון יש השפעה מכרעת.

אבל יש כאן בכל זאת נקודה שאנחנו צריכים לשים לב אליה.
היחסים בין המדינות יכולים להמשיך ולהתהדק ברמת הארמון, הממשלה ומערכות הביטחון, ובאותו זמן ברחוב המרוקאי יכולה להתפתח מגמה אחרת.
הקאמבק של מפלגת הצדק והפיתוח לא אומר שהמרוקאים הצביעו נגד ישראל, אבל הוא כן מחזיר למרכז הבמה הפוליטית מפלגה שמתנגדת לנורמליזציה ומבטאת עמדה שקיימת בחלקים מהציבור המרוקאי.

וזה אולי הסיפור המעניין באמת מבחינתנו: הפער האפשרי בין האינטרסים האסטרטגיים של מרוקו לבין הלכי הרוח ברחוב.

השאלה היא עד כמה הפער הזה יכול להתרחב, והאם בעתיד הוא יוכל להשפיע גם על היחסים עם ישראל?
#השכונה_שלנו
#מרוקו
https://linktr.ee/idit.aravit

רגע קטן של נחת 😊
נבחרתי לרשימת 100 יוצרי התוכן המובילים בישראל בלינקדאין לשנת תשפ״ו, במקום ה-23.
259 פוסטים בשנה האחרונה, והרבה מאוד שעות של כתיבה, מחקר וניסיון להביא אליכם זוויות קצת אחרות ומעניינות על העולם הערבי והמוסלמי.
בכל שנה זה מרגש מחדש ונותן כוח להמשיך!
ותודה לכל מי שקורא, מסמן לייק וממשיך איתי גם כאן בערוץ הטלגרם. ❤️
שלכם
עידית

שנתיים בלי נסראללה – סוף עידן?
היום, 27 בספטמבר, לפני שנתיים, חוסל מזכ"ל חזבאללה חסן נסראללה בתקיפה ישראלית בדאחיה בביירות.
כדי להבין עד כמה החיסול הזה היה משמעותי, צריך לזכור שנסראללה לא היה רק מזכ"ל חזבאללה. במשך 32 שנה הוא הפך להיות הפנים, הקול ובמידה רבה גם הזהות של הארגון.
והוא גם ידע לדבר ולהשפיע עלינו, הישראלים.

נסראללה עקב באדיקות אחרי התקשורת הישראלית, הכיר את החברה הישראלית וזיהה את נקודות התורפה שלה.
מבחינתו, נאום היה נשק לא פחות מטיל. לפעמים המטרה הייתה לגרום לישראלים לפחד מהטיל עוד לפני שהוא נורה.

אחד המשפטים המזוהים איתו ביותר נאמר בשנת 2000, אחרי נסיגת צה"ל מלבנון.
נסראללה תיאר את ישראל כבעלת עוצמה צבאית גדולה, אבל כחברה שמתקשה לעמוד לאורך זמן במחיר המלחמה.
הוא השתמש בביטוי הקוראני أَوْهَنُ مِنْ بَيْتِ الْعَنْكَبُوت
"אַוְהַן מן בית אלעַנְכַּבּות", חלש יותר מבית העכביש.
הביטוי מבוסס על פסוק בקוראן, שלפיו "החלש שבבתים הוא קורי העכביש".
אצל נסראללה המסר היה ברור: ישראל חזקה מבחוץ, אבל שברירית מבפנים.
זו הייתה תמצית הלוחמה הפסיכולוגית שלו.

הכריזמה של נסראללה הייתה חלק מהכוח של חזבאללה.
הוא ידע לעבור מערבית ספרותית לדיאלקט לבנוני, להשתמש בהומור, באיומים ובשפה דתית, ולדבר באותו נאום לכמה קהלים: לתומכיו השיעים, ללבנונים, לעולם הערבי וגם אלינו.

אבל נסראללה גם קשר את גורלה של לבנון לאיראן.
תחת הנהגתו חזבאללה הפך ממיליציה לבנונית לכוח צבאי ופוליטי המזוהה עמוקות עם הציר האיראני, ובעל ארסנל נשק שהמדינה הלבנונית לא שלטה בו.
לבנון שילמה על כך מחיר כבד.

ב- 27 בספטמבר 2024 חוסל האיש שעמד במרכז המערכת הזאת במשך יותר משלושה עשורים.
חזבאללה לא נעלם עם נסראללה, וגם האידאולוגיה שלו לא נעלמה.

טילים אפשר לייצר מחדש. מפקדים אפשר להצמיח.
הרבה יותר קשה להחליף מנהיג שבמשך דור שלם בנה סביב עצמו סמכות, כריזמה, פחד והרתעה.
שנתיים אחרי, האם חזבאללה באמת הצליח להתאושש מחיסול נסראללה?
#השכונה_שלנו
https://linktr.ee/idit.aravit

😄מצטטים אותי בערוץ GAZA NOW - עזה עכשיו:
עמוד הפייסבוק העברי של עידית בר: במלאת שנתיים לחיסולו של מזכ"ל חזבאללה לשעבר, חסן נסראללה, עסק העמוד בהשפעתו על הארגון ועל הזירה הלבנונית והישראלית.
צוין כי הוא הנהיג את חזבאללה במשך יותר משלושה עשורים, והיה הדמות הבולטת ביותר שלו וקולו המזוהה.
עוד צוין כי מותו לא הביא להיעלמות הארגון או האידאולוגיה שלו, אף שקשה למלא את החלל שהותיר מבחינת השפעתו והכריזמה שלו.

מעניין למה הם מתעניינים בי גם בפוסטים שאני כותבת בעברית...🤔
https://t.me/gazaalannet/83357

תודה לגיא שעדכן אותי❤️

פאה במקום חיג'אב?
השיער האמיתי מכוסה, אבל מעליו יש... פאה. אז מבחינת ההלכה האסלאמית - האם זה נחשב חיג'אב?
לפי פוסקי הלכה מוסלמים רבים, התשובה היא לא.

הסיבה מעניינת: חיג'אב אינו רק פתרון טכני שנועד להסתיר את השיער.
גם למה שרואים במקום השיער יש משמעות. הפאה - الباروكة (אלבארוכה) יכולה להיחשב קישוט או אמצעי התייפות שאישה אינה אמורה להציג בפני גברים זרים.
כך למשל, מחלקת הפתוות (פסקי ההלכה) בירדן קבעה שפאה אינה יכולה לשמש תחליף לחיג'אב, בין היתר משום שהיא נחשבת ל- زينة ظاهرة – זינה ט'אהרה, קישוט חיצוני וגלוי.

אבל כאן מגיע הטוויסט:
ב-2018, דווקא באוזבקיסטן החילונית, כשנאסר על סטודנטיות באקדמיה האסלאמית בטשקנט להגיע ללימודים בחיג'אב,
חלק מהסטודנטיות מצאו דרך לעקוף את האיסור: הן הסירו את החיג'אב בכניסה וחבשו פאה.
מבחינת המוסד הן כבר לא עטו חיג'אב. מבחינתן, השיער האמיתי שלהן עדיין נשאר מכוסה.
בסיום הלימודים הן הסירו את הפאה וחזרו לעטות חיג'אב.

כלומר, אותו פריט בדיוק יכול להיחשב בעיני פוסק מוסלמי כלא צנוע מספיק כדי להחליף חיג'אב, ובעיני אישה מוסלמית אחרת ככלי שמאפשר לה לשמור על עקרון כיסוי השיער דווקא במקום שבו אסרו עליה ללבוש חיג'אב.

והסיפור הזה כבר לא שייך רק לאוזבקיסטן של 2018.
בצרפת אסור לתלמידות בבתי הספר הציבוריים לעטות חיג'אב, ובאוסטריה נכנס החודש לתוקף איסור על כיסוי ראש אסלאמי לילדות מתחת לגיל 14 בבתי הספר.

אז האם נראה בקרוב גם באירופה תלמידות מוסלמיות מסירות את החיג'אב בשער בית הספר וחובשות במקומו פאה?
אולי דווקא הפאה, שפוסקי הלכה מוסלמים רבים לא מקבלים כתחליף לחיג'אב, תהפוך לדרך לעקוף את חוקי החיג'אב באירופה.

הסרטון מתוך סלון פאות אוזבקי👇
#השכונה_שלנו

פליט "פלסטיני" מגיע לאיסלנד, מקבל הזדמנות להתחיל חיים חדשים במקום בטוח, ובמקום לנצל אותה כדי לבנות לעצמו חיים יציבים, הוא מסתובב ברחובות ומטריד אנשים זרים בשם פלסטין.

בסרטון הוא ניגש לעוברים ושבים עם הסלוגן - "Free Palestine" וכשמישהו מבקש ממנו פשוט ללכת, התגובה מגיעה מיד: "מה, אתה ציוני?"
ומה בדיוק הקשר של האנשים ברחוב לסכסוך הישראלי פלסטיני? למה אדם שיוצא לעיסוקיו צריך להידרש להצהרה פוליטית, ואם הוא מסרב להשתתף, מיד להיות מתויג?

והאירוניה? דווקא במדינה שנתנה מקלט וביטחון, יש מי שבוחר להפוך את המרחב הציבורי של אחרים לזירת עימות.
https://linktr.ee/idit.aravit

אישה בראשות הממשלה?
כן. זה קורה עכשיו במרוקו!

המלך מוחמד השישי מינה היום את פאטמה א-זהראא אלמנסורי, فاطمة الزهراء المنصوري, לראשת ממשלת מרוקו והטיל עליה להרכיב את הממשלה הבאה.

מי זאת פאטמה?
אלמנסורי היא אחת הנשים הבולטות בפוליטיקה המרוקאית. היא עורכת דין בהכשרתה, כיהנה כשרת השיכון והתכנון העירוני וכראשת עיריית מרקש, והיא ממובילות מפלגת האותנטיות והמודרניות - حزب الأصالة والمعاصرة, חִזְבּ אלְאַסַאלַה וַאלְמֻעַאסַרַה, שסיימה ראשונה בבחירות לפרלמנט.

ומה מיוחד במקרה המרוקאי?
מרוקו משלבת כבר שנים בין מסורת דתית ומלוכנית לבין תהליכים של שינוי חברתי. המלך מוחמד השישי אינו רק ראש המדינה. הוא נושא גם בתואר أمير المؤمنين, אַמִיר אלְמֻאְמִנִין, "אמיר המאמינים", תואר שמבטא את מעמדו הדתי ואת סמכותו בתחום הדתי בממלכה.

ובמקביל, בעשורים האחרונים חלו במרוקו שינויים משמעותיים במעמדן של נשים. אחד הבולטים שבהם היה הרפורמות במֻדַוַּנַת אלְאֻסְרַה, مدونة الأسرة, קובץ דיני המשפחה המרוקאיים, שעוסק בין היתר בנישואים, גירושים ומשפחה.

והיום נרשם עוד ציון דרך: לראשונה בתולדות מרוקו, אישה מקבלת את המשימה להרכיב ממשלה ולעמוד בראשה.

אבל מרוקו ממש לא המדינה המוסלמית הראשונה שבה אישה הגיעה לתפקיד הבכיר הזה.
קדמו לה נשים בפקיסטן, בנגלדש, טורקיה ואינדונזיה, בין היתר.
ובכל זאת, עבור מרוקו זהו רגע היסטורי: לראשונה בתולדות הממלכה, אישה עומדת בראש הממשלה.
עוד תקרת זכוכית נשברה בעולם הערבי.
https://www.iditaravit.co.il
#השכונה_שלנו

אישה בראשות הממשלה?
כן. זה קורה עכשיו במרוקו!
פאטמה א-זהראא אלמנסורי, فاطمة الزهراء المنصوري

זה קורה באמריקה. כן, באמריקה!
לא במדינה מוסלמית.
אדם נוצרי שמקים דוכן מיסיונרי מותקף על ידי מוסלמים.

ועכשיו שאלה מעניינת:
מה קורה כשמוסלמים מקימים דוכנים דומים באירופה ובארה"ב ומזמינים אנשים לאסלאם?
לפעילות הזאת יש אפילו שם: דַעְוַה (دعوة), "הזמנה" לאסלאם.

הפער בין היחס לפעילות מיסיונרית של דתות שונות באותו מרחב ציבורי הוא נקודה ששווה לחשוב עליה.
איפה עובר הגבול בין חופש דת, חופש ביטוי והניסיון לשכנע אחרים באמונה שלך?
https://linktr.ee/idit.aravit

סרטון קשה - לא לבעלי לב חלש!
בחשבון של אחמד אבו איאד מופיע סרטון שם נאמר שרופא ישראלי שהיה במטוס שטס מדובאי הציל את הטייס שעמד למות.

הסרטון הזה מופיע בכמה כלי תקשורת - גם בתקשורת האיראנית, רק ששם השמיטו משום מה שמדובר ברופא ישראלי וכתבו שהטייס ניצל...מן אללה

https://x.com/bararit/status/2105248724259639305

קריקטורה נהדרת של יונתן מחבורד המוכשר.
האם ניסיון החטיפה של המטוס מדובאי היה חלק מתוכנית איראנית להבעיר את האזור?
נחכה לראות איך האיראנים מכחישים...