בעקבות עתירת לשכת עורכי הדין: בג״ץ הורה לנתק את הביטוח הלאומי מהליכי מינוי הרופאים לוועדות הרפואיות
בית המשפט העליון קבע פה אחד כי הביטוח הלאומי אינו רשאי להשתתף בהליכי המינוי, הקידום והארכת הכהונה של הפוסקים הרפואיים. ליישום ההחלטה ניתנה תקופת התארגנות של שנה.
בג״ץ קיבל את עתירת לשכת עורכי הדין, האגודה לזכויות החולה והעמותה הישראלית לסרטן העור, בסוגיית מעורבות המוסד לביטוח לאומי במינוי הפוסקים הרפואיים בוועדות הרפואיות. בפסק הדין נקבע כי סמכות המינוי נתונה לשר העבודה, וכי עליו להפעיל שיקול דעת עצמאי בהליכים אלה.
פסק הדין נכתב בידי השופטת יעל וילנר, בהסכמת המשנה לנשיא נעם סולברג והשופט אלכס שטיין. בית המשפט הדגיש כי הוועדות הרפואיות מכריעות במחלוקות רפואיות בין הביטוח הלאומי למבוטחיו, ולכן עצמאותן ואי תלותן במוסד הן תנאי חיוני למילוי תפקידן. מעורבות המוסד במינוי מי שמכריעים במחלוקות בעניינו מעוררת חשש מוסדי לניגוד עניינים ולפגיעה במראית פני הצדק.
במסגרת ההליך נבחנו נהלים ששונו לאורך השנים. בית המשפט קבע כי השינויים לא פתרו את הקושי: בפועל, הביטוח הלאומי הפעיל את ליבת סמכות המינוי, בעוד שתפקיד השר התמצה בחתימה על כתבי המינוי שהועברו אליו. עוד נקבע כי אין להכשיר את המעורבות באמצעות הגדרתה כסיוע טכני בלבד.
בהתאם, הורה בג״ץ לביטוח הלאומי לחדול מלמלא תפקיד בהליכי המינוי, הקידום והארכת הכהונה של הפוסקים הרפואיים, ולשר העבודה להבטיח הפעלת שיקול דעת עצמאי. הצו ייכנס לתוקף בחלוף 12 חודשים ממועד פסק הדין, כדי לאפשר היערכות ליישומו. המשיבים חויבו בהוצאות העותרות בסך 15 אלף שקלים.
בית המשפט הבהיר כי קביעותיו עוסקות במבנה המוסדי ואינן מטילות דופי בעובדי הביטוח הלאומי או ברופאים. המשנה לנשיא סולברג ציין כי הקושי במצב הקיים עומד על הפרק שנים ארוכות, וקבע: ״אין עוד מנוס, הגיעה שעתו של הצו המוחלט״.
בית המשפט העליון קבע פה אחד כי הביטוח הלאומי אינו רשאי להשתתף בהליכי המינוי, הקידום והארכת הכהונה של הפוסקים הרפואיים. ליישום ההחלטה ניתנה תקופת התארגנות של שנה.
בג״ץ קיבל את עתירת לשכת עורכי הדין, האגודה לזכויות החולה והעמותה הישראלית לסרטן העור, בסוגיית מעורבות המוסד לביטוח לאומי במינוי הפוסקים הרפואיים בוועדות הרפואיות. בפסק הדין נקבע כי סמכות המינוי נתונה לשר העבודה, וכי עליו להפעיל שיקול דעת עצמאי בהליכים אלה.
פסק הדין נכתב בידי השופטת יעל וילנר, בהסכמת המשנה לנשיא נעם סולברג והשופט אלכס שטיין. בית המשפט הדגיש כי הוועדות הרפואיות מכריעות במחלוקות רפואיות בין הביטוח הלאומי למבוטחיו, ולכן עצמאותן ואי תלותן במוסד הן תנאי חיוני למילוי תפקידן. מעורבות המוסד במינוי מי שמכריעים במחלוקות בעניינו מעוררת חשש מוסדי לניגוד עניינים ולפגיעה במראית פני הצדק.
במסגרת ההליך נבחנו נהלים ששונו לאורך השנים. בית המשפט קבע כי השינויים לא פתרו את הקושי: בפועל, הביטוח הלאומי הפעיל את ליבת סמכות המינוי, בעוד שתפקיד השר התמצה בחתימה על כתבי המינוי שהועברו אליו. עוד נקבע כי אין להכשיר את המעורבות באמצעות הגדרתה כסיוע טכני בלבד.
בהתאם, הורה בג״ץ לביטוח הלאומי לחדול מלמלא תפקיד בהליכי המינוי, הקידום והארכת הכהונה של הפוסקים הרפואיים, ולשר העבודה להבטיח הפעלת שיקול דעת עצמאי. הצו ייכנס לתוקף בחלוף 12 חודשים ממועד פסק הדין, כדי לאפשר היערכות ליישומו. המשיבים חויבו בהוצאות העותרות בסך 15 אלף שקלים.
בית המשפט הבהיר כי קביעותיו עוסקות במבנה המוסדי ואינן מטילות דופי בעובדי הביטוח הלאומי או ברופאים. המשנה לנשיא סולברג ציין כי הקושי במצב הקיים עומד על הפרק שנים ארוכות, וקבע: ״אין עוד מנוס, הגיעה שעתו של הצו המוחלט״.
פסק_דין_חוק_הגבלת_גופים_ציבוריים_13_10_2026.pdf
500.6 KB
רעידת אדמה בשלטון המקומי: אחרי 30 שנה, בית המשפט עושה סוף לשימוש פרסום מודעות ברכה ואבל עם שמות של נבחרי ציבור!
פסק הדין שניתן היום, 13.10.2026, על ידי השופט קובי ורדי בבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב, בעת"מ 77160-01-26, בעניין חוקתי – חרדים למדינה ולשלטון הציבורי נגד חנוך זייברט ועיריית בני ברק.
הקביעה המרכזית: ראש עיר או נבחר ציבור אחר אינם רשאים לפרסם על חשבון העירייה מודעת אבל בשמם, ואף אסור ששמם או תוארם יופיעו במודעה הממומנת מכספי העירייה. הסמכות לפרסם מודעת אבל במסגרת החריג שבחוק נתונה למנכ"ל העירייה או למי מטעמו, בשם הנהלת העירייה.
בנוסף, פסק הדין עוסק באיסור מימון מודעות ברכה, באפשרות לחייב אישית את מי שאישר פרסום אסור ובהשלכות הפליליות האפשריות.
חשוב במיוחד: בית המשפט קבע שהפרשנות החדשה תחול מכאן ולהבא, ממועד מתן פסק הדין.
פסק הדין שניתן היום, 13.10.2026, על ידי השופט קובי ורדי בבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב, בעת"מ 77160-01-26, בעניין חוקתי – חרדים למדינה ולשלטון הציבורי נגד חנוך זייברט ועיריית בני ברק.
הקביעה המרכזית: ראש עיר או נבחר ציבור אחר אינם רשאים לפרסם על חשבון העירייה מודעת אבל בשמם, ואף אסור ששמם או תוארם יופיעו במודעה הממומנת מכספי העירייה. הסמכות לפרסם מודעת אבל במסגרת החריג שבחוק נתונה למנכ"ל העירייה או למי מטעמו, בשם הנהלת העירייה.
בנוסף, פסק הדין עוסק באיסור מימון מודעות ברכה, באפשרות לחייב אישית את מי שאישר פרסום אסור ובהשלכות הפליליות האפשריות.
חשוב במיוחד: בית המשפט קבע שהפרשנות החדשה תחול מכאן ולהבא, ממועד מתן פסק הדין.
עת״מ 77160-01-26 חוקתי – חרדים למדינה ולשלטון הציבורי נ׳ חנוך זייברט ועיריית בני ברק | פסק דין מיום 13.10.2026 | בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב–יפו, השופט קובי ורדי
השאלה המשפטית:
האם רשאי ראש עיר לפרסם בשמו מודעת אבל במימון העירייה, מכוח החריג המתיר ל״מנהל הגוף הציבורי״ לפרסם מודעה בשם הנהלתו? והאם ניתן להטיל עליו חיוב אישי בגין פרסום אסור במסגרת עתירה מינהלית?
העובדות בתמצית:
1. ביום 27.01.2026 הגישה העותרת עתירה נגד ראש עיריית בני ברק והעירייה, בעקבות פרסום מודעות ברכה ואבל במימון העירייה, שבהן הופיעו שמותיהם או תואריהם של ראש העיר ונבחרי ציבור אחרים. התבקשו הפסקת הפרסומים וחיוב אישי של ראש העיר בהוצאותיהם.
2. העירייה ומרכז השלטון המקומי טענו כי ראש העיר הוא ״מנהל הגוף הציבורי״ לעניין החוק; וכי ציון שמו במודעת אבל עשוי לבטא השתתפות מוסדית בצער, הנובעת מתפקידו ומקשריו עם הציבור. העותרת והמדינה טענו כי הסמכות נתונה לדרג המקצועי בלבד.
3. במהלך הדיון הוסכם כי ההכרעה בפרשנות החוק תהיה צופה פני עתיד. העירייה הודיעה שתפעל בהתאם לפסק הדין, וחדלה מפרסומים בניגוד לחוק עוד קודם להכרעה.
דיון והכרעה:
בית המשפט קיבל את עמדת העותרת והמדינה בשאלת פרשנות החוק, אך קבע שאין בסמכותו להטיל במסגרת העתירה חיוב אישי או סנקציה פלילית, וזוהי דרך הילוכו:
1. תחילה הובהר כי סעיף 2 לחוק הגבלת פרסומים (גופים ציבוריים), התשנ״ו–1996, אוסר מימון ציבורי, במישרין או בעקיפין, של מודעות ברכה ואבל המתייחסות לבעלי תפקיד ציבורי או לבני משפחתם. סעיף 3 קובע חריג למודעות אבל בלבד: במקרה של פטירת עובד או נבחר בגוף הציבורי, בהווה או בעבר, לרבות בני משפחתם, רשאי מנהל הגוף או מי מטעמו לפרסם מודעה בשם הנהלתו. למודעות ברכה לא נקבע חריג.
2. מכאן עבר בית המשפט לזהות הגורם המוסמך לפרסם. נקבע כי ״מנהל הגוף הציבורי״ הוא, ככלל, העובד הבכיר המופקד על ניהולו — בעירייה, המנכ״ל או מי מטעמו — ולא ראש העיר. החוק מבחין במפורש בין ״מנהל״ לבין ״נבחר״; וסעיף 126 לפקודת העיריות אינו הופך את ראש העיר למנהל לצורך החריג.
3. פרשנות סעיפים אלו, כך נקבע מובילה למסקנה כי המחוקק ביקש להחיל על השלטון המקומי מגבלות דומות לאלו שבשלטון המרכזי, לרבות מניעת שימוש בכספי ציבור לקידום אישי ופוליטי. לפיכך נדחתה הטענה כי מעמדו הייחודי של ראש העיר מצדיק דין שונה.
4. כפועל יוצא מכך, נקבע כי גם מודעת אבל המותרת לפי החריג צריכה להתפרסם בשם הנהלת הגוף הציבורי, ללא שמו או תוארו של ראש העיר או של נבחר ציבור אחר כמי שהמודעה מתפרסמת גם בשמו.
5. לבסוף נדחתה הצעת המשיבים כי בכל מודעה תיעשה בדיקה אם המניע הוא מוסדי או אישי. באשר לזה נקבע כי עצם הפרסום בשם הנבחר מטשטש את הגבול בינו לבין הרשות ופותח פתח לפרסומים משיקולים פוליטיים. ראש עיר המבקש לפרסם מודעה בשמו רשאי לעשות זאת במימון פרטי.
6. מכאו עבר בית המשפט לאכיפה, נקבע כי החיוב האישי לפי סעיף 4 לחוק טעון הליך אזרחי ובירור עובדתי, ואילו הסנקציה שבסעיף 5 טעונה הליך פלילי. הייעוץ המשפטי של העירייה נדרש לפעול להשבת כספים שהוצאו בניגוד לחוק; ואם אינו עושה כן, ניתן לעתור לבית המשפט לעניינים מינהליים כדי שיורה לעירייה להפעיל את סמכותה. זאת, לצד מנגנון החיוב האישי שבסעיפים 221–226 לפקודת העיריות.
התוצאה:
נקבע, במבט צופה פני עתיד, כי מודעות אבל במימון ציבורי יפורסמו בידי הדרג המקצועי ובשם הנהלת הגוף, ללא ציון ראש העיר או נבחר ציבור אחר כמפרסם. נקבע כי על הייעוץ המשפטי ברשויות לעדכן את הגורמים הרלוונטיים וכי פסק הדין יופץ באמצעות מרכז השלטון המקומי. לא הוטל חיוב אישי ולא נפסקו הוצאות.
סיכום פס"ד ע"י עו"ד משה גרוניך.
השאלה המשפטית:
האם רשאי ראש עיר לפרסם בשמו מודעת אבל במימון העירייה, מכוח החריג המתיר ל״מנהל הגוף הציבורי״ לפרסם מודעה בשם הנהלתו? והאם ניתן להטיל עליו חיוב אישי בגין פרסום אסור במסגרת עתירה מינהלית?
העובדות בתמצית:
1. ביום 27.01.2026 הגישה העותרת עתירה נגד ראש עיריית בני ברק והעירייה, בעקבות פרסום מודעות ברכה ואבל במימון העירייה, שבהן הופיעו שמותיהם או תואריהם של ראש העיר ונבחרי ציבור אחרים. התבקשו הפסקת הפרסומים וחיוב אישי של ראש העיר בהוצאותיהם.
2. העירייה ומרכז השלטון המקומי טענו כי ראש העיר הוא ״מנהל הגוף הציבורי״ לעניין החוק; וכי ציון שמו במודעת אבל עשוי לבטא השתתפות מוסדית בצער, הנובעת מתפקידו ומקשריו עם הציבור. העותרת והמדינה טענו כי הסמכות נתונה לדרג המקצועי בלבד.
3. במהלך הדיון הוסכם כי ההכרעה בפרשנות החוק תהיה צופה פני עתיד. העירייה הודיעה שתפעל בהתאם לפסק הדין, וחדלה מפרסומים בניגוד לחוק עוד קודם להכרעה.
דיון והכרעה:
בית המשפט קיבל את עמדת העותרת והמדינה בשאלת פרשנות החוק, אך קבע שאין בסמכותו להטיל במסגרת העתירה חיוב אישי או סנקציה פלילית, וזוהי דרך הילוכו:
1. תחילה הובהר כי סעיף 2 לחוק הגבלת פרסומים (גופים ציבוריים), התשנ״ו–1996, אוסר מימון ציבורי, במישרין או בעקיפין, של מודעות ברכה ואבל המתייחסות לבעלי תפקיד ציבורי או לבני משפחתם. סעיף 3 קובע חריג למודעות אבל בלבד: במקרה של פטירת עובד או נבחר בגוף הציבורי, בהווה או בעבר, לרבות בני משפחתם, רשאי מנהל הגוף או מי מטעמו לפרסם מודעה בשם הנהלתו. למודעות ברכה לא נקבע חריג.
2. מכאן עבר בית המשפט לזהות הגורם המוסמך לפרסם. נקבע כי ״מנהל הגוף הציבורי״ הוא, ככלל, העובד הבכיר המופקד על ניהולו — בעירייה, המנכ״ל או מי מטעמו — ולא ראש העיר. החוק מבחין במפורש בין ״מנהל״ לבין ״נבחר״; וסעיף 126 לפקודת העיריות אינו הופך את ראש העיר למנהל לצורך החריג.
3. פרשנות סעיפים אלו, כך נקבע מובילה למסקנה כי המחוקק ביקש להחיל על השלטון המקומי מגבלות דומות לאלו שבשלטון המרכזי, לרבות מניעת שימוש בכספי ציבור לקידום אישי ופוליטי. לפיכך נדחתה הטענה כי מעמדו הייחודי של ראש העיר מצדיק דין שונה.
4. כפועל יוצא מכך, נקבע כי גם מודעת אבל המותרת לפי החריג צריכה להתפרסם בשם הנהלת הגוף הציבורי, ללא שמו או תוארו של ראש העיר או של נבחר ציבור אחר כמי שהמודעה מתפרסמת גם בשמו.
5. לבסוף נדחתה הצעת המשיבים כי בכל מודעה תיעשה בדיקה אם המניע הוא מוסדי או אישי. באשר לזה נקבע כי עצם הפרסום בשם הנבחר מטשטש את הגבול בינו לבין הרשות ופותח פתח לפרסומים משיקולים פוליטיים. ראש עיר המבקש לפרסם מודעה בשמו רשאי לעשות זאת במימון פרטי.
6. מכאו עבר בית המשפט לאכיפה, נקבע כי החיוב האישי לפי סעיף 4 לחוק טעון הליך אזרחי ובירור עובדתי, ואילו הסנקציה שבסעיף 5 טעונה הליך פלילי. הייעוץ המשפטי של העירייה נדרש לפעול להשבת כספים שהוצאו בניגוד לחוק; ואם אינו עושה כן, ניתן לעתור לבית המשפט לעניינים מינהליים כדי שיורה לעירייה להפעיל את סמכותה. זאת, לצד מנגנון החיוב האישי שבסעיפים 221–226 לפקודת העיריות.
התוצאה:
נקבע, במבט צופה פני עתיד, כי מודעות אבל במימון ציבורי יפורסמו בידי הדרג המקצועי ובשם הנהלת הגוף, ללא ציון ראש העיר או נבחר ציבור אחר כמפרסם. נקבע כי על הייעוץ המשפטי ברשויות לעדכן את הגורמים הרלוונטיים וכי פסק הדין יופץ באמצעות מרכז השלטון המקומי. לא הוטל חיוב אישי ולא נפסקו הוצאות.
סיכום פס"ד ע"י עו"ד משה גרוניך.
🗳️ יודעים איפה אתם מצביעים בבחירות הקרובות?
לקראת הבחירות לכנסת ה־26, כדאי לבדוק מראש היכן נמצאת הקלפי שלכם.
אז איך מאתרים את מקום ההצבעה?
💻 באינטרנט: חפשו ״איתור קלפי״ באתר משרד הפנים.
📲 באזור האישי הממשלתי באתר: https://www.gov.il/apps/moin/bocharim/
💬 בווטסאפ או במסרון (SMS): 053-3801464
☎️ במוקד הטלפוני: 1-800-101975
✉️ בהודעה לבוחר שנשלחה אליכם בדואר.
📅 יום הבחירות: שלישי, ט״ז בחשוון תשפ״ז, 27.10.2026
בודקים מראש את מקום ההצבעה ומגיעים מוכנים ליום הבחירות.
מוגש על ידי משרד הפנים.
לקראת הבחירות לכנסת ה־26, כדאי לבדוק מראש היכן נמצאת הקלפי שלכם.
אז איך מאתרים את מקום ההצבעה?
💻 באינטרנט: חפשו ״איתור קלפי״ באתר משרד הפנים.
📲 באזור האישי הממשלתי באתר: https://www.gov.il/apps/moin/bocharim/
💬 בווטסאפ או במסרון (SMS): 053-3801464
☎️ במוקד הטלפוני: 1-800-101975
✉️ בהודעה לבוחר שנשלחה אליכם בדואר.
📅 יום הבחירות: שלישי, ט״ז בחשוון תשפ״ז, 27.10.2026
בודקים מראש את מקום ההצבעה ומגיעים מוכנים ליום הבחירות.
מוגש על ידי משרד הפנים.
חדשות עורכי הדין pinned «🗳️ יודעים איפה אתם מצביעים בבחירות הקרובות? לקראת הבחירות לכנסת ה־26, כדאי לבדוק מראש היכן נמצאת הקלפי שלכם. אז איך מאתרים את מקום ההצבעה? 💻 באינטרנט: חפשו ״איתור קלפי״ באתר משרד הפנים. 📲 באזור האישי הממשלתי באתר: https://www.gov.il/apps/moin/bocharim/…»
ניהול_זמן_ואוטומציה_נציבות_שירות_המדינה.pdf
1.8 MB
ניהול זמן ואוטומציה - נציבות שירות המדינה.pdf
מצגת מסכמת נציבות המדינה (1).pdf
14 MB
מצגת מסכמת נציבות המדינה (1).pdf
האתיקה מערערת: להשעות ל-10 שנים פרקליט שהבריח קוקאין לאסיר
ועדת האתיקה במחוז דרום של לשכת עורכי הדין תוקפת את קיצור עונשו של עו"ד חיים שטיינברגר לשש שנים * טוענת כי נפלו פגמים בהנמקת ההקלה * מבקשת לקבוע סטנדרט מנחה של השעיה מרבית * או הוצאה מהלשכה למבריחי סמים
https://m.news1.co.il/Archive/001-D-525423-00.html
ועדת האתיקה במחוז דרום של לשכת עורכי הדין תוקפת את קיצור עונשו של עו"ד חיים שטיינברגר לשש שנים * טוענת כי נפלו פגמים בהנמקת ההקלה * מבקשת לקבוע סטנדרט מנחה של השעיה מרבית * או הוצאה מהלשכה למבריחי סמים
https://m.news1.co.il/Archive/001-D-525423-00.html
"בשיחות עם מתמחים אני כבר שומעת על משבר זהות מסוים"
https://www.calcalist.co.il/local_news/article/rjyqq7uhgg
https://www.calcalist.co.il/local_news/article/rjyqq7uhgg
calcalist
"בשיחות עם מתמחים אני כבר שומעת על משבר זהות מסוים" | כלכליסט
פורום Duns 100 של דן אנד ברדסטריט לבכירי הליטיגציה המסחרית איגד השבוע את הליטיגטורים המובילים בישראל. עו"ד מהמשרדים המובילים בישראל דנו בין היתר בהשפעת הבינה המלאכותית על המקצוע ועל הכשרת הדור הבא, בעצמאות מערכת המשפט ובעומס בבתי המשפט, באחריות האישית של…
❤1
עו"ד תבעה דיירת סרבנית ב-730 אלף שקל – והורשעה בעבירות אתיקה | כלכליסט
https://www.calcalist.co.il/real-estate/article/ryayot23fx
https://www.calcalist.co.il/real-estate/article/ryayot23fx
calcalist
עו"ד תבעה דיירת סרבנית ב-730 אלף שקל – והורשעה בעבירות אתיקה | כלכליסט
עו"ד רוית סיני, שייצגה בעלי דירות בפרויקט התחדשות עירונית בגבעתיים, הגישה תביעה נגד דיירת שסירבה לחתום על ההסכם עם היזם, אף שבכתב ההסכמה נקבע פיצוי של 20 אלף שקל בלבד. בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין קבע כי פעלה בניגוד עניינים וכי התביעה נועדה להפעיל…
❤1
משרד עורכי הדין צמח שניידר הוותיק מתפצל אחרי 19 שנים
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001560885
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001560885
גלובס
משרד עורכי הדין הוותיק מתפצל אחרי 19 שנים
אחרי כמעט שני עשורים, משרד עורכי הדין צמח שניידר מתפצל, ושני המשרדים הקולטים מרחיבים את תחומי הפעילות שלהם • עמית פולק מטלון יחזק את מחלקות ההייטק והמיסוי, ואילו בארדינסט בן נתן טולידאנו תוקם מחלקת תחבורה ורכב בהובלת עו"ד אהוד שניידר
סערה בלשכת עורכי הדין בעקבות פוסט של עו"ד ואאל חלאילה יו״ר ועדת ההתמחות הארצית בפייסבוק: "בואו נצביע רק לרשימות הערביות".
בכירים בלשכה מצד אחד אומרים שזה חמור מאוד כי הוא בתפקיד ציבורי והוא לא אמור להתבטא פוליטית, אבל מצד שני ממלאים פיהם מים וחוששים להתנגח איתו.
בכירים בלשכה מצד אחד אומרים שזה חמור מאוד כי הוא בתפקיד ציבורי והוא לא אמור להתבטא פוליטית, אבל מצד שני ממלאים פיהם מים וחוששים להתנגח איתו.
👎3
Forwarded from אבישי גרינצייג - עדכונים (Avishai Grinzaig)
במשך 3 וחצי שנים, עמית בכר עסק כראש לשכת עורכי הדין בכל עניין פוליטי, מדיני וציבורי. אני מודה שהישגים עבור ציבור עורכי הדין בשנים הללו לא ממש ראיתי (ולא כי לא חיפשתי).
הדעה של בכר אמנם צבועה מאוד מפוזיציה אבל לגיטימית - אני רק לא מבין מה זה קשור אליו כראש לשכת עורכי הדין.
נ.ב: גם ממשלה שתדיר באופן גורף את כלל הציבור החרדי היא בשום אופן לא ממשלת אחדות? איך זה בעצם עובד?
הדעה של בכר אמנם צבועה מאוד מפוזיציה אבל לגיטימית - אני רק לא מבין מה זה קשור אליו כראש לשכת עורכי הדין.
נ.ב: גם ממשלה שתדיר באופן גורף את כלל הציבור החרדי היא בשום אופן לא ממשלת אחדות? איך זה בעצם עובד?
👌4😡1