מסתבר שערוץ הטלגרם שלי משמש השראה לכאן 11😄
והנה כתבה של רועי קייס על הסיפור העסיסי שהעליתי כאן אתמול על מאמן נבחרת מצרים וגרושתו:
https://x.com/i/status/2089037303859540049

לא תודה!
הזמרת הלבנונית הנוצרייה אליסה הופיעה בפסטיבל קרתגו בתוניסיה.
בזמן ההופעה פעילים בקהל השליכו לעברה כאפייה (בערבית كوفية - כופיה), כנראה בציפייה שתעטה אותה.

אליסה הרימה את הכאפייה הסתכלה — והשליכה אותה בחזרה לקהל. ואז המשיכה לשיר.

הכאפייה הפלסטינית כבר מזמן אינה רק פריט לבוש מסורתי. בהקשר הפוליטי המודרני היא הפכה לסמל של הלאומיות הפלסטינית ושל המאבק הפלסטיני, כולל המאבק המזוין.

בלי נאום ובלי ויכוח, אליסה פשוט סירבה להשתתף במחווה הפוליטית שניסו לכפות עליה.

לפעמים גם "לא, תודה" היא אמירה פוליטית.

קטר עוקצת את הערבים...וגם אותנו

מדינת ישראל אוסרת כעת יצוא ביטחוני לקטר.
רגע, זה אומר שעד עכשיו ישראל מכרה ציוד ביטחוני לקטר?
נשמע הזוי, לא?

הרי זו אותה קטר שמארחת כבר שנים את בכירי חמאס הטרוריסטיים בדוחה.
אותה קטר שערוץ אלג'זירה שלה מפיץ פייק ניוז ותכנים אנטי ישראליים.
ואותה קטר שמהדהדת בעולם הערבי את קמפיין החרם על חברות ומוצרים שנתפסים כתומכים בישראל.

אל תקנו. אל תתמכו.
אפילו קוקה קולה הפכה לסמל בקמפיין החרם.

אבל מאחורי הקלעים מתבררת תמונה קצת אחרת.
מסתבר שלאורך השנים חברות ביטחוניות ישראליות סיפקו לקטר, באישור ישראלי, מערכות וציוד ביטחוני בשווי של מאות מיליוני דולרים - בעיקר בעקיפין, דרך חברות ופרויקטים בינלאומיים.

כך למשל, מערכת של אלביט שנועדה להגן על מטוסים מפני טילי כתף הותקנה במטוסים של משפחת המלוכה הקטרית. בנוסף דווח על רכיבים ישראליים בפרויקט המטוסים של חיל האוויר הקטרי.

כלומר, כלפי הציבור הערבי המסר הוא:
אל תקנו מוצרים שתומכים בישראל.

אבל כשקטר עצמה צריכה להגן על המטוסים שלה - טכנולוגיה ביטחונית ישראלית דווקא מתקבלת בברכה.

ויש כאן עוד אבסורד, והוא כבר נוגע אלינו:
אם קטר פועלת נגד האינטרסים של ישראל, מארחת את הנהגת ארגון הטרור חמאס ומפעילה באמצעות אלג'זירה כוח תקשורתי אדיר נגד ישראל - איך מלכתחילה אושר להעביר אליה טכנולוגיה ביטחונית ישראלית רגישה, גם אם דרך צד שלישי?

קטר גם עוקצת את העולם הערבי: היא מזהירה אותו לא לשתות קוקה קולה בגלל הקשר לישראל - ובאותו זמן מצטיידת בטכנולוגיה ביטחונית ישראלית כדי להגן על עצמה.

אז מי בעצם עקץ כאן את מי?

והשאלה היותר מטרידה מבחינתנו: כשאישרו את העסקאות האלה, מה היה חשוב יותר - האינטרס הביטחוני של ישראל, או הכסף?🤔
עידית
https://linktr.ee/idit.aravit

קטר עוקצת את הערבים...וגם אותנו

הערב, רביעי, אתארח ב"סלון של צבי יחזקאלי"👇

מה התרגיל המבריק שהמציאה התקשורת
כדי לעקוף את הצנזורה?
וכיצד סאטירה שינתה את פני התקשורת הערבית?

🚨הערב ב־20:30 במיזם 'בסלון של צבי'
ממשיכים בסדרת מפגשי הזום על התקשורת הערבית:
׳סאטירה נגד הצנזורה׳

השבוע בקהילה נמשיך לצלול אל סיפורה המרתק של התקשורת הערבית,
שהמציאה כלי מבריק כדי לעקוף את הצנזורה:
הקריקטורות, הסאטירה ועולם ההומור המזרח-תיכוני.
בזמן שהעיתונות אינה חופשית ואינה נותנת ביטוי לרחשי הרחוב,
מתחילים להגניב מסרים מתוחכמים דרך קריקטורות, מוזיקה והצגות,
עם הומור חכם שנזהר שלא לחצות קווים אדומים מול השלטון.

נארח את המזרחנית עידית בר
שתשתף בקריקטורות ובעולם הדימויים הערבי:
איך משחיזים את הלשון בחופשיות כלפי ישראל,
אך מול ביקורת פנימית בתוך הבית פתאום כולם שותקים.

נבין יחד מה מאפיין את הצנזורה הערבית,
ומה אנחנו יכולים ללמוד מהציורים שהפכו לסמל מובהק.
עידית היא גם מומחית גדולה לפתגמים, ותשתף אותנו בהם.
אנחנו מחכים לפגוש את כולכם הערב בשמונה וחצי, נתראה!

עדיין לא חברים בקהילה?
הצטרפו עכשיו למיזם 'בסלון של צבי'
וניפגש כבר הערב בזום ב-20:30.
https://bit.ly/4kOaDDa
חודש ראשון רק ב-69 ₪
קוד קופון: 6969

להצטרפות לערוץ הטלגרם של צבי יחזקאלי: t.me/tzviyeh

ואם כבר מדברים על צבי יחזקאלי.
זה מה שהוא כתב אמש על הספר שלי קווים חוצים גבולות:

שלום חברים . עידית בר מזרחנית מהשורה הראשונה , עמיתתי לערביסטים, (ואדם נפלא) הוציאה ספר יחודי וחיוני מאין כמוהו ללימוד השפה הנסתרת של המזרח התיכון. עידית גם תתארח מחר בסלון שלנו לשיחה על תקשורת נשלטת ועל הקריקטורה ככלי להעברת מה שאסור.
למי שרוצה להכיר את ה"שכונה"
דרך השפה הסודית של המזרח התיכון – שפת הקריקטורות הערביות
הספר "קווים חוצים גבולות" של עידית בר – ספר שפותח חלון נדיר להבנת התרבות, הנרטיבים והלך הרוח בשכונה שלנו.
קישור לפרטים ולרכישה של ספר עם הקדשה אישית:
https://iditaravit.ravpage.co.il/book

כאן בערוץ של צבי יחזקאלי:
https://t.me/tzviyeh/7763

אם הידיעה הזאת אכן נכונה יש שינוי לטובה בממלכת ערב הסעודית:
שינוי בתוכניות הלימודים בערבית והוצאת המשפט: "המוסלמים לעולם לא יוותרו על ירושלים"

התעמולה של המשטר האיראני לא הצליחה😄
הטלוויזיה הממלכתית של איראן שלחה כתבת לעשות סרטון על העיר شوشتر שושתר -מחוז ח'וזסתאן (خوزستان) בדרום־מערב איראן, להראות כמה היא מדהימה ויפה ומלאה בעצי תמר, כדי להעביר את המסר שהכול באיראן טוב.

אבל מה קרה פתאום?
באמצע הדיווח נכנס תושב המקום ואמר: למה אתם משקרים?
איפה היופי הזה?
אין לנו מים, והפרות שלנו מתות מצמא...
אופס...זה לא היה בתסריט המקורי😅

הגבול של ספרד כבר לא קיים?
ספינת מהגרים מגיעה לחוף
והספרדים עומדים חסרי אונים.

במוצ"ש בתוכנית "הערביסטים" עם צבי יחזקאלי דיברנו על הפלישה הגדולה לספרד, ובעיקר על השאלה המעניינת יותר:
האם הייתה כאן יד מכוונת?

צפו כאן:
https://www.youtube.com/watch?v=qcaEW1yIIj0

כשנותנים לדאעש מדינה...

כשמפילים את אסד ומעבירים את סוריה לידי כוחות סונים ג’האדיסטיים בראשות אלג'ולאני, לא מקבלים “סוריה חדשה ומתונה”. מקבלים מדינה שבה האידיאולוגיה של ח’ליפות לא נעלמה – היא רק החליפה חליפה.

דאעש עצמו עדיין פעיל, תוקף כוחות של המשטר החדש ורואה בו מתון מדיי.
במקביל, אלימות עדתית נגד עלווים, דרוזים ונוצרים נמשכת, ואלמנטים קיצוניים ממשיכים לקרוא לשחרור אלאקצא ולהפוך “דם יהודים לנהרות”. ארדואן, שרוצה נוכחות בצפון סוריה וגבול עם ישראל, רואה בזה הזדמנות אסטרטגית להרחבת השפעה טורקית-אסלאמית.

ישראל תקפה כי היא מבינה את הסכנה.
זכרו: כשנותנים לדאעש מדינה, לא קונים שקט. קונים אויב חדש, קרוב יותר, ומסוכן יותר.

שתן של גמלים הוא סגולה רפואית? כן, יש לזה מקור בחדית'.

בחדית' המיוחס למוחמד, נביא האסלאם, מסופר על קבוצת אנשים שהגיעו לאלמדינה וחלו. מוחמד הורה להם לצאת אל הגמלים ולשתות מחלב הנאקות ומהשתן שלהן– עד שהבריאו.

המסורת הזאת מופיעה אפילו ב"צחיח אל־בוח'ארי", שנחשב לאחד מקובצי החדית' החשובים והמהימנים ביותר באסלאם הסוני.

נראה שהבחור בסרטון החליט לקחת את המסורת הזאת צעד אחד קדימה וליישם אותה בחיי היומיום... 😬

⚠️ אזהרה: לא מומלץ לצפות בסרטון בזמן האוכל.

שבת שלום ומבורך❤️
עידית

כמעט נגמר...
בעקבות ההרצאה שלי בסלון של צבי יחזקאלי על כוחה של הקריקטורה במדיה הערבית - כמעט נגמרו לי הספרים מרוב הזמנות של אנשים שרוצים להכיר את ה"שכונה".
צודקים!!!
כאן מזמינים מהמלאי החדש:
https://iditaravit.ravpage.co.il/book

הנה הסרטון ללא קישורים👆

יומולדת לא שמח...😏
ביום שלישי הקרוב יחגגו מוסלמים ברחבי העולם את יום ההולדת של מוחמד, נביא האסלאם - אלמַוְלִד א-נַבַּוִי - المولد النبوي.

אבל, לא כולם ישתתפו בחגיגות.
למה?
כי באסלאם הסלפי רואים בחגיגה הזאת חידוש דתי פסול – בִּדְעַה - بدعة.
הסלפים הם זרם פונדמנטליסטי באסלאם השואף להחזיר את הדת למתכונתה המקורית, תוך חיקוי מדויק של אורח החיים והאמונות של "האבות המייסדים" הסַלַף – السلف" מהמאה השביעית.
לטענת הסַלַפים הדורות הראשונים של המוסלמים לא חגגו את יום ההולדת של הנביא. לפי התפיסה הסלפית כל מנהג דתי שלא היה קיים בימי מוחמד הוא סילוף של הדת. חלקם אף טוענים שמדובר בחיקוי של יום ההולדת של ישו – חג המולד.

הסיפור הופך למעניין במיוחד כשמדובר בסוריה.
בעיר חלב נראו מתפללים (כאן בסרטון למעלה👆) יוצאים בכעס ממסגד במהלך דרשת יום השישי, לאחר שהדרשן קרא להם שלא לחגוג את יום הולדתו של הנביא.

זה הרבה יותר מוויכוח על חג.
סוריה נמצאת בעיצומו של מאבק על הזהות הדתית של המרחב הציבורי.
אחרי עשרות שנים תחת משטר אסד הדיקטטורי, שהיה בעל צביון חילוני, השינוי הפוליטי מביא אתו גם מאבק על השאלה: איזה אסלאם יקבע את הכללים?

עבור חלק מהקהילות המקומיות, חגיגות המַוְולִד הן מסורת דתית ותרבותית שעוברת מדור לדור. לכן, כשהן שומעות שמה שהיה חלק מעולמן הדתי במשך שנים מוגדר פתאום כ"בִּדְעַה" – ההתנגדות היא לא רק הלכתית. היא גם מאבק על זהות.

מה שקרה במסגד בחלב הוא לא סתם ויכוח דתי – זה הקרב האמיתי על איך תיראה סוריה ביום שאחרי.
https://www.iditaravit.co.il

שוב חדשות צהובות ממצרים:
מבוגר בן 65 וכלתו מואשמים בקיום יחסי מין מחוץ לנישואין בזמן שהבעל שהה בכווית.
הבעל חזר מהנסיעה ולהפתעתו גילה שיש תינוק בן 10 ימים בבית.
מדורי הרכילות אומרים שחמיה אנס אותה והיא פחדה לספר כדי שלא תהיה חלילה פדיחה...😢

לזכור ולא לשכוח!
לפני 97 שנה, ביום שישי אחד באוגוסט, ירושלים בערה.
כדי להבין משהו מהסכסוך שאנחנו חיים בו היום, כדאי לחזור אחורה במנהרת הזמן אל מאורעות תרפ"ט – אוגוסט 1929.

המתח בירושלים כבר היה בשיאו. במוקד עמדו הכותל והר הבית, אבל מאחוריהם הסתתר מאבק רחב הרבה יותר: התנגדות ערבית לעלייה היהודית, לרכישת קרקעות ולהתחזקות התנועה הציונית, לצד שמועות והסתה שלפיהן היהודים מתכוונים להשתלט על אלאקצא והמקומות הקדושים לאסלאם.
ביום שישי, 23 באוגוסט, פרצה האלימות בירושלים. משם היא התפשטה למקומות נוספים בארץ.

למחרת התרחש הטבח בחברון. עשרות יהודים נרצחו ובתוך זמן קצר הטבח הביא למעשה לחורבנה ולעקירתה של הקהילה היהודית העתיקה בעיר. בהמשך נרצחו יהודים גם בצפת, יישובים הותקפו ונחרבו וקהילות נעקרו ממקומן.
133 יהודים נרצחו ו־339 נפצעו.

אבל כדי להבין את המאורעות, כדאי להתעכב גם על השם שניתן להם בעולם הערבי:
אנחנו קוראים להם "מאורעות תרפ"ט".
בשיח הערבי הפרעות נקראות ثورة البراق – תַ'וְרַת אלבֻּרַאק, "מרד אלבוראק".

אלבוראק הוא היצור הפלאי שעליו, לפי המסורת האסלאמית, רכב הנביא מוחמד במסעו הלילי. במסורת המוסלמית נקשר אלבוראק גם לאזור הכותל שנקרא - חַאאִ'ט אל־בֻּרַאק (حائط البراق). לכן הבחירה בשם אינה מקרית: היא ממקמת את האירועים בתוך סיפור של מאבק על מקום קדוש לאסלאם.
השם מספר את הנרטיב.

וזה חשוב גם היום, משום שאחד הכוחות החזקים ביותר בסכסוך הזה הוא החיבור בין לאומיות לדת. כבר ב-1929 הופצו טענות שהיהודים מאיימים על מסגד אלאקצא. מי שמכיר את השיח הערבי של מאה השנים האחרונות יודע עד כמה המוטיב הזה ממשיך לחזור בצמתים של הסלמה.

ההיסטוריה של הסכסוך לא התחילה עם הקמת מדינת ישראל. גם השימוש באלאקצא כסמל שהעניק למאבק הלאומי גם ממד דתי לא התחיל בדור שלנו.

את המנגנון הקטלני הזה הוביל באותם ימים המופתי של ירושלים, חאג' אמין אלחוסייני. אלחוסייני זיהה את הכוח של המניפולציה הדתית: הוא טען שהיהודים זוממים להרוס את מסגד אלאקצא, ורתם את המוסדות הדתיים והאימאמים להטפה של שנאה בדרשות יום השישי.

הוא הבין ראשון שכדי לגייס את ההמונים, לא די במאבק לאומי על שטחים, אלא חייבים להדליק אש דתית. המילים והשמועות שהוא פיזר בחדרים הסגורים ובמסגדים לא נשארו באוויר. הן הפכו במהירות לרובים, לסכינים ולגרזינים שיצאו לרצוח שכנים בחברון, בצפת וברובע היהודי.

וזה אולי אחד הדברים החשובים שכדאי לזכור ממאורעות תרפ"ט: למילים, לשמועות ולסמלים דתיים יש כוח, וכשהם הופכים לכלי במאבק לאומי, הם מסוגלים להוציא המונים לרחובות ולעיתים גם להוביל לשפיכות דמים.

על הכוח של מילים, תעמולה ולוחמה פסיכולוגית - אז וגם היום - אני מדברת גם בהרצאה שלי - "שגרירים למען המדינה".
97 שנים אחרי, חשוב שנכיר את הסיפור הזה ונמשיך לספר אותו. לא נשכח!
עידית
https://linktr.ee/idit.aravit

לזכור ולא לשכוח!
חאג' אמין אלחוסייני